במסגרת מכירת פנטהאוז בשוהם, התחייבו המוכרים "להשלים" לקונים את ההפרש עד גבול מסוים, אם ירצו למכור את הדירה תוך שלוש שנים. מאוחר יותר הקונים הפכו פושטי רגל. המוכרים טענו שההתחייבות אישית, ואינה חלה כלפי הנאמן על נכסיהם. השופטת קבעה אחרת.
דירה בשהם נמכרה בשנת 2010 תמורת 3.85 מיליון שקל. מהות העסקה לא הייתה ברורה, אבל לצד ההסכם המוכרים התחייבו לעזור לקונים למכור את הנכס גם כן.
לייעוץ בהליכי פשיטת רגל:
עורך דין פשיטת רגל
"כתב התחייבות" עליו חתמו המוכרים כלל כמה סוגים של התחייבויות, אחת מהם קבע כי בתוך 6 חודשים המוכרים ימצאו קונה לדירה תמורת 4.3 מיליון ואם ישיגו פחות – ישלמו לקונים את ההפרש שבין מחיר היעד לבין מחיר המכירה המקורית (ההפרש שבין 4.3 מיליון שקל לבין 3.85 מיליון שקל – כלומר, 450 אלף שקל).
כשנתיים וחצי לאחר מכן הדירה עוד לא נמכרה, והקונים הפכו לפושטי רגל. הנאמן שמונה לנכסיהם וביקש להגדיל את הכספים בקופה עבור הנושים, הודיע אז למוכרים שהוא מתכוון לממש את כתב ההתחייבות בקשר לדירה.
לפני כשנה הדירה נמכרה באישור בית המשפט המחוזי בלוד במחיר נמוך – 3.3 מיליון שקל בלבד. בהתאם להודעתו, ביקש הנאמן לחייב את המוכרים לעמוד בכתב ההתחייבות. אלא שהנאמן דרש מהם מיליון שקל, שכן לטענתו, על המוכרים לשלם את ההפרש שבין המחיר שבו הדירה נמכרה בסופו של דבר לבין הסכום שאליו התחייבו המוכרים.
הנאמן טען כי מרגע שהקונים הוכרזו כפושטי רגל, הוא רשאי להיכנס בנעליהם ולהפעיל את זכותם לגבי הנכס.
לעומת זאת, המוכרים טענו שכתב ההתחייבות אינו "נכס" ששייך לנאמן. מבחינתם, הוא בסך הכל התחייבות פנימית בינם לבין הקונים, ואינה "קבילה" מחוץ למסגרת יחסים פנימית זאת.
המוכרים הוסיפו כי הנאמן מכר את הדירה בשווי נמוך ביותר וטענו כי לו הקונים לא היו נתונים בהליכי פשיטת רגל הם היו יכולים למצוא קונה במחיר היעד, כפי שהתחייבו. על כל פנים, גם אם ההתחייבות תקפה – היא מסתכמת ב-450 אלף שקל ולא במיליון.
הנאמן טען בהקשר זה, כי סכום המכירה הנמוך לא קשור להליכי פשיטת הרגל אלא לעצם העובדה שהדירה לא נמכרה יותר משנתיים בשל התנהלות המוכרים. עצם הימצאות הדירה בשוק במשך זמן כה ממושך היא שגרמה לירידת המחיר.
נכנס בנעליהם
השופטת עירית וינברג-נוטוביץ הבהירה כי פקודת פשיטת הרגל מגדירה "נכסים" באופן רחב ובניגוד לטענת המוכרים "לא ניתן לראות בכתב התחייבות כהתחייבות אישית פנימית... ומשהוכרזו החייבים פושטי רגל, עסקינן בנכס העומד לרשות הנושים, והנאמן אשר נכנס בנעלי החייבים, זכאי להפעיל זכות זו ולתבוע מכוחה", היא הסבירה.
כמו כן, השופטת ציינה כי המוכרים לא הצביעו על מקרה אחד שבו ביקשו להראות את הנכס לרוכש פוטנציאלי ולא ניתנה להם האפשרות לעשות זאת. אם הם לא פעלו למכירת הנכס, אין להם במה להאשים את הנאמן.
עם זאת, השופטת השתכנעה כי הצדק עם המוכרים בנוגע לסכום שיצטרכו לשלם ולא סברה כי עליהם לשלם מיליון שקל. בהתאם לכתב ההתחייבות, הבהירה השופטת, הסעיף הרלוונטי הוא זה המחייב את המוכרים לשלם לקונים את ההפרש בין המחירים שמסתכם ב- 450,000 שקל בלבד, וזה הסכום שישלמו לקופת הנאמן.
- הנאמן: עו"ד אביחי ורדי
- ב"כ המשיבים: עו"ד גלעד שילה
* עורך דין אוריאל בן אסולי עוסק בדיני פשיטת רגל
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין