הפיצויים התקבלו מהביטוח הלאומי. ביהמ"ש הסביר כי הם נחשבים לזכות אישית של החייב, והנושים לא יכולים לגעת בהם.
אליה וקוץ בה? השופט נפתלי שילה מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל באחרונה את טענת החייב כי 33,350 שקל שקיבל כפיצויים על הפסדי שכר עקב תאונת עבודה שייכים לו – ולא לנושים. עם זאת, השופט הציע למנהל המיוחד בתיק להעלות את התשלום החודשי של החייב, עכשיו כשיש לו יותר כסף.
החייב נכנס להליכי פשיטת רגל ב-2015 בעקבות תאונת עבודה שבגינה הפסיק לעבוד. כשנה מאוחר יותר התקבל צו לכינוס נכסיו, וימים ספורים לאחר מכן, המוסד לביטוח הלאומי העביר לחשבון הבנק שלו 33,350 שקלים בגין הפסד השתכרות לתקופה של 90 ימים.
החייב לא דיווח למנהל המיוחד על הכספים, ואף משך לעצמו 20 אלף שקל. במקביל בנק לאומי – בו מתנהל חשבון הבנק שלו – ניכה את שאר הכסף עבור פירעון הלוואה שנטל החייב ב-2014.
כשהדברים התגלו למנהל המיוחד בתיק הוא פנה לבית המשפט וביקש לחייב את הבנק ואת החייב להעביר את כל כספי הפיצויים לקופת הכינוס – עבור הנושים.
בתגובה, הבנק טען כי היה זכאי לקזז או לעכב את הכספים בהתאם להסכם שנחתם בינו לבין החייב. החייב, מצדו, טען כי לפי הלכה של בית המשפט העליון, למנהל המיוחד אסור לגעת בפיצויים שניתנו לו עקב תאונת עבודה – משום שמדובר בזכות אישית שלו.
המנהל השיב לטענת הבנק כי הכספים התקבלו לאחר מתן צו הכינוס ולפיכך הם שייכים לקופת הכינוס. לטענות החייב הוא ענה כי בהתאם לפסיקה, פיצוי בגין אובדן כושר עבודה כמוהו כשכר שהחייב צריך להעמיד לטובת נושיו.
ואולם, השופט שילה העמיד את המנהל המיוחד על טעותו והסביר כי בהלכת ידידיה שהתקבלה בשנת 1968 נקבע כי פיצויים בגין נזקי גוף אינם מוקנים לנאמן בפשיטת רגל אלא מוגדרים כזכות אישית, ושייכים לחייב בלבד.
בנוסף הוא הסביר כי אף שהכספים הועברו לחשבון החייב לאחר קבלת צו הכינוס, הם ניתנו לו בגין תקופה שקדמה להליכי פשיטת הרגל, וגם זו סיבה להותירם בידיו.
פתרון חדש להלכה ישנה
עם זאת, השופט הציע דרך לאזן בין זכויות הנושים לבין אלו של החייב באמצעות העלאת התשלום החודשי שלו. בתוך כך השופט נזף בחייב על כך שלא דיווח למנהל המיוחד על אודות קבלת הכספים, והזכיר לו שכחייב בפשיטת רגל עליו להתנהל בתום לב ובשקיפות – אחרת הוא מסתכן בביטול ההליך.
באשר לבנק, השופט ציין כי גם כאן המנהל המיוחד שגה, וכי בהתאם להסכם בין החייב לבין הבנק – אפילו שהכספים הועברו אחרי הוצאת צו הכינוס, שמורה לבנק הזכות לעכב את כספו של החייב (אם כי לא לממשו) לצורך כיסוי ההלוואה.
נוכח כל האמור, השופט קבע כי החייב יכול להשאיר אצלו את הכספים שמשך אולם בד בבד המליץ למנהל להגיש בקשה להעלאת צו התשלומים החודשי.
* עו"ד מוטי דזנה עוסק בפשיטת רגל
** עורך הדין לא ייצג בתיק
- ב"כ החייב: עו"ד פשיטת רגל אלעד מאור
- ב"כ הבנק: עו"ד רנה שבולת
- המנהל המיוחד: עו"ד אופיר פדר
- ב"כ הכונס הרשמי: עו"ד דורן מזרחי
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין