מכרז דיור ציבורי שקומם את "עמידר" הביא אותה לעתור לביהמ"ש בטענה שמשרד הבינוי פוגע בחופש הבחירה של הזכאים. העתירה התקבלה.
מדו"ח מבקר המדינה האחרון עולה כי בשל החוסר בדירות זמינות עמד זמן ההמתנה הממוצע לדירה ציבורית ב-2014 עמד על 2.7 שנים. הדו"ח התייחס ל-2,570 זכאים בהמתנה, אולם לפי נציג משרד הבינוי, יש להוסיף לרשימת ההמתנה למעלה מ-100 אלף זכאים נוספים, ביניהם משפחות חד-הוריות, חסרי דירה, נכים, קשישים ועולים.
לשאלות בנושא מקרקעין:
פנה ל-פורום מקרקעין של אתר פסקדין
כחלק מניסיונתיו לטפל בבעיה, משרד הבינוי פרסם בתחילת השנה מכרז, שמטרתו "טיפול בבקשות לסיוע בדיור".
בתום המכרז נבחרו שלוש זוכות, שדורגו בסדר הבא: "מ.ג.ע.ר", "מילגם", ו"עמידר". בהתאם לתוצאות, ערך המשרד "הליך שיוך", שחילק את תיקי הזכאים לחברות, כאשר המדורגת ראשונה זכתה לנתח התיקים הגדול ביותר, והמדורגת אחרונה לנתח הקטן ביותר.
עם זאת, המשרד הבהיר לזוכות כי לא ניתן יהיה לחייב זכאי לקבל את השירות מהחברה המסוימת אליה שויך, ובאפשרותו לפנות לכל אחת מהזוכות.
לפי התכניות, השירות היה אמור להתחיל ביום 3.5.15, אלא שזמן קצר לפני כן, עתרה חברת "עמידר" נגד המשרד והזוכות האחרות לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים.
עמידר טענה שמכתבי השיוך שנשלחו לזכאים כוללים הוראה הנוגדת את תנאי המכרז, המחייבת זכאי שמעוניין לעבור לחברה אחרת, להתייצב פיזית במשרדי החברה אליה שויך ולהגיש לה את בקשת המעבר.
בינתיים, ועד להכרעה בעתירה, החליט ביהמ"ש לתת צו ביניים שביטל את חובת התייצבות, והצדדים קיימו ביניהם מגעים לפשרה. אלא שמשרד הבינוי התעקש על קיום ההוראה השנויה במחלוקת, כך שביהמ"ש נאלץ לדון בעתירה לגופה.
"עמידר" טענה כי ההוראה המדוברת פוגעת בחופש הבחירה של ציבור הזכאים. "מילגם" הצטרפה ל"עמידר" וציינה שההגבלה על הזכאים פוגעת גם בתחרות בין החברות.
לעומתן, "מ.ג.ע.ר" צידדה בעמדת משרד הבינוי ויחד הם ביקשו לדחות את העתירה. משרד הבינוי טען כי "עמידר", שהמכרז הפחית את תיקי הזכאים שברשותה, מנסה להערים מכשולים על מתחרותיה במטרה להגדיל את היקף התיקים בהם היא מטפלת.
המשרד ציין כי בניגוד לטענת "עמידר" אחת ממטרותיו המובהקות של המכרז היא מתן הזדמנות הוגנת לזוכות לממש את ההתקשרות עם מלוא הלקוחות המשויכים להן.
"מ.ג.ע.ר" טענה כי "עמידר" פועלת בחוסר תום לב בכדי להמשיך לשלוט ב"שוק", וציינה כי לשיטתה, אין בהוראה פגיעה בציבור הזכאים, המקבל שירות ממשלתי כך שממילא יכול היה להידרש להתייצב בסניפי משרד הבינוי.
זכאים לחופש בחירה
השופט ד"ר יגאל מרזל בחן את תנאי המכרז והגיע למסקנה כי מהוראותיו עולה שחלוקת התיקים לחברות לא הייתה אלא "התנעה ראשונית" למתן השירות שלאחריה יוכלו הזכאים לבחור באיזו חברה שהם רוצים.
השופט ציין שהוראות המכרז הדגישו במפורש את זכותו של הזכאי לחופש בחירה, והבהיר כי גם אם תכלית המכרז היא שיפור השירות לציבור דרך של קידום תחרות, אין לעשות זאת באמצעות מגבלה על מעבר מחברה אחת לשנייה.
לפיכך, קבע השופט כי דין העתירה להתקבל, וחייב את משרד הבינוי ו"מ.ג.ע.ר" לשלם ל"עמידר" שכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 שקל כל אחת.
לסיום ציין השופט כי הסדרת המעבר מחברה לחברה מסור לשיקול דעתו של משרד הבינוי, ולנו נותר לקוות כי יעשה זאת בצורה מהירה ויעילה, לטובת הזכאים.
- ב"כ העותרת: עו"ד שמואל גלינקא
- ב"כ המשיבות: עו"ד עמיצור איתם, עו"ד עודד מהצרי, עו"ד יניב מטלס
* עו"ד סם ואטורי עוסק בדיני מקרקעין ודיני חוזים.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.