עיתוי גרוע? ביקשה להגדיל את המזונות ונדחתה

למרות העובדה שהאב ויתר על חלקו בדירה כתחליף לתשלום הוצאות מגורים, האם טענה כי הוא צריך לשלם מזונות גבוהים יותר לשתי בנותיהם. בית המשפט לא השתכנע שיש סיבה לשינוי, בפרט כשמצבה הכלכלי של האם השתפר מאז.

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה דחה תביעתה של אם לשתיים להגדלת מזונות ביותר מ-2,000 שקל בטענה שאביהן יכול להרשות לעצמו והסכום הנוכחי מקפח את בנותיה.

השופטת אילת גולן-תבורי קבעה שהאם לא הוכיחה שהתרחש שינוי קיצוני שמצדיק לסטות מהסכם הגירושין, במסגרתו האב ויתר על חלקו בדירה המשותפת לטובת המזונות הנמוכים יחסית. מלבד זאת, ולאור ההלכה החדשה, השופטת ציינה כי אינה יכולה להתעלם מכך שמצבה הכלכלי של האם השתנה לטובה בעוד שמצבו של האב הורע.

השניים נישאו ב-1999 והתגרשו כעבור 10 שנים. כל היבטי הפרידה סוכמו בהסכם גירושין שאושר כפסק דין, כולל המשמורת על שתי בנותיהם (10 ו-14) וסכומי המזונות, כ-1,450 שקל לחודש לילדה. בנוגע לעלות המגורים, האב למעשה שילם אותה באמצעות ויתור על חלקו בדירת הצדדים לאם.

ב-2014 האם הגישה נגדו תביעה בה דרשה להגדיל את המזונות ליותר מ-5,000 שקל בחודש בטענה כי הוא משתכר משכורת יפה של כ-30,000 שקל בחודש ויכול לשלם להן יותר. האם ציינה כי המזונות נקבעו כשהבנות היו קטנות ומבלי שנבחנו הצרכים שלהן, ואילו היום הסכום מקפח אותן שכן הן גדלו וזקוקות ליותר.

מנגד, האב-הנתבע הזכיר שכדי לשנות הסכם שקיבל תוקף של פסק דין על התובעת להוכיח שנסיבות החיים השתנו באופן מהותי, אך לא כך הם פני הדברים, ואם כבר היה שינוי – הרי שהוא לרעתו, שכן כיום מצבו הכלכלי גרוע, סגרו לו את חשבון הבנק, והוא מרוויח הרבה פחות מכפי שהרוויח ב-2009.

עוד הוא טען כי מצבה של התובעת טוב בהרבה משלו, שכן הוא השאיר לה את חלקו בדירה, והיא אף עברה לתפקיד בכיר בעבודה.

אין להתעלם מהכנסת האם

לאחר שניתחה את הדברים, השופטת גולן-תבורי קיבלה את טענת האב כי מדובר בתביעת הגדלת מזונות המצריכה הוכחת "שינוי נסיבות מהותי" – שהאם לא הוכיחה. להיפך – השינוי היחיד שהוכח הוא דווקא שינוי מסוים לטובה במצבה הכלכלי ושינוי לרעה במצבו של האב.  

השופטת הזכירה כי ברוח הלכת בית המשפט העליון בתחום המזונות "אין להתעלם מהכנסתה של האם" גם כשבאים לבחון שינוי נסיבות לצורך הגדלת או הפחתת מזונות.

מכל מקום, טענת האם כאילו סכום המזונות נמוך ומקפח לא התקבלה על דעת השופטת, שהפנתה להסכם הגירושין שבו נכתב במפורש כי "ההסדר לעניין גובה המזונות קשור וכרוך לוויתור האב על חלקו בנכס המשותף".

השופטת אף הזכירה שמדובר בסכומים שעברו את בחינת בית המשפט, לאחר שהצדדים בדקו אותם לעומק, התדיינו לגביהם, והגיעו יחד להצעה ששילבה סכום מזונות נמוך יחסית בכפוף לוויתור על הדירה.

בסיכומו של דבר התביעה נדחתה, למעט חיובו של האב להשתתף בהוצאות אבחון שהבנות תעבורנה.

השופטת חייבה את התובעת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.

לקריאת פסק הדין

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין