תושבת העיר מעדה על המדרכה, שברה את היד ונותרה עם נכות. נקבע שהעירייה התרשלה בסלילת המדרכה באופן שנוצרו הפרשי גובה בין אבני השפה
בית משפט השלום באשקלון חייב לאחרונה את עיריית קריית גת לפצות תושבת העיר שנפלה על שפת מדרכה ליד ביתה. לאישה נגרם שבר בכף היד, היא נאלצה לעבור ניתוחים ונותרה עם נכות. השופטת הבכירה סבין כהן קבעה שהגורם לנפילה הוא הפרשי גבהים בין אבני השפה והעירייה התרשלה ביצירת המפגע. עם זאת נקבע כי לתובעת אשם תורם משמעותי לנזקיה, משום שהכירה את המפגע ולא נזהרה.
האירוע התרחש במרץ 2016. התובעת, אחות במקצועה, הייתה בת 60. היא חזרה בשעת בוקר לביתה, ובעת שפרקה קניות מרכבה היא מעדה לאחר שנתקלה באבני שפה במדרכה שהיו פגומות ובולטות באופן קיצוני מעל פני המדרכה. כתוצאה מהנפילה נגרם לה שבר בכף היד, היא נזקקה לשני ניתוחים ונותרה עם נכות.
בתביעה שהגישה שהתובעת טענה כי העירייה התרשלה כיון שלא טיפלה במפגע במדרכה. היא צרפה חוות דעת רפואית שקבעה לה נכות צמיתה בשיעור 15% עקב הגבלה בתנועה של כף היד, חולשה וכאב וכן נכות בגין צלקת שנשארה לה, בשיעור 10%.
העירייה הודתה בקיומו של המפגע, אך טענה כי הוא נמצא במדרכה מול ביתה של התובעת והיא הייתה מודעת אליו. למרות זאת, התובעת לא התלוננה על קיומו של המפגע ולא נזהרה ממנו. לכן נטען כי יש להטיל את האחריות לתאונה על התובעת ולא על העירייה.
לעניין הנזק, הנתבעת צרפה חוות דעת מטעמה שלפיה נגרמה לתובעת נכות בשיעור נמוך יותר. בהמשך הצדדים הסכימו ביניהם על ממוצע בין שתי חוות הדעת ונקבע כי היא סובלת מנכות אורתופדית בשיעור של 12.5%, ו-3% נכות בגין הצלקת.
הייתה צריכה להיזהר
השופטת ציינה כי לעירייה יש חובת זהירות כלפי הולכי הרגל במקרקעין שבתחומה ובאחריותה. היא שוכנעה כי המפגע נוצר בעת סלילת מעבר לרכבים על המדרכה, והמדרכה הונמכה באופן לקוי כך שנוצרו הפרשי גבהים משמעותיים בין אבני השפה שמהווים מכשול.
היא קבעה כי העירייה התרשלה ביצירת המפגע ובכך שלא סילקה אותו – מה שניתן היה לעשות בקלות – והיא אחראית לנזקי התובעת.
עם זאת קבעה השופטת, כי לתובעת אשם תורם בשיעור משמעותי של 45%. היא הסבירה שבגלל שמדובר במקום בו יש פער גבהים בין המדרכה לכביש, ממילא אדם נדרש להסתכל על הדרך. במקרה זה, התובעת הכירה את המדרכה שבסמוך לביתה ומכיוון שהייתה מודעת למפגע היה עליה להסתכל על הדרך ולהיזהר שבעתיים.
סך הכל, בגין הפסדי שכר ואבדן כושר השתכרות, עזרת הזולת, הוצאות וכאב וסבל חייבה השופטת אמדה את נזקי התובעת בסכום של 517,060 שקל.
לאחר ניכוי האשם התורם ותגמולי פנסיית נכות שקיבלה התובעת, העירייה חויבה לשלם לה פיצויים בסך 214,750 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 50,252 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אליחי פרץ
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אמיר רחמני
עו"ד צביקה גרייבר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין