בחול המועד סוכות נערך אירוע "הקבלת פני רבו" בבריכת הסולטן בהשתתפות רבנים רבים ובהם הראשון לציון הרב יצחק יוסף והשר דרעי. בית המשפט קבע כי אסור היה לעירייה לתת לו חסות.
ביהמ"ש המחוזי בירושלים ביטל את החלטת העירייה לממן את אירוע "הקבלת פני רבו" כאירוע עירוני. סגן הנשיא, השופט יורם נועם, דחה את גרסת העירייה שלפיה היא יזמה את האירוע ופיקחה עליו, לאחר שהתברר כי נציגיה לא ידעו להשיב לשאלות בסיסיות בנושא.
העתירה הוגשה על ידי עמותת "צחור – צדק, חופש, חינוך ורווחה בירושלים" – נגד העירייה ונגד עמותת "אל-המעיין" – קרן החינוך למורשת יהודי ספרד.
העתירה עסקה בהחלטה לקיים אירוע "הקבלת פני רבו" בחול המועד סוכות 2016 בירושלים, במימונה של העירייה, ולאפשר לאל המעיין לתת לו חסות של 10% מעלותו הכוללת. באירוע השתתפו רבנים רבים, ונשאו דברים רבני מועצת חכמי התורה, וכן הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף והשר אריה דרעי.
העותרת סברה שלא ייתכן כי העירייה תממן אירוע שהוא למעשה מפגן של תנועת ש"ס, שהרי אל המעיין מהווה את הזרוע ביצועית שלה בתחומי החינוך והתרבות.
טענתה המרכזית הייתה כי בין אם האירוע יסווג כ"פוליטי" או "לא פוליטי" – שאז יש לבחון האם מתבצעת בו תעמולת בחירות – בכל מקרה הוא אינו "עירוני". לכן לטענתה אסור היה לעירייה לממנו אלא בהתאם לנהלי התמיכה המסודרים – דבר שלא נעשה.
לאחר שפירט בהרחבה את טענות הצדדים, השופט נועם הזכיר שלרשות מקומית אסור לעשות שימוש במשאביה לצרכים פוליטיים.
לא שלטה במתרחש
במקרה הנדון, אחת הטענות של העירייה הייתה כי היא עצמה החליטה על קיום האירוע, יזמה אותו והפיקה אותו בלעדית באמצעות חברת "אריאל", ששכרה שירותיה של חברת הפקה פרטית.
אלא שהשופט נועם הבהיר כי בניגוד להצהרות העירייה, נציגיה לא ידעו להשיב באופן ענייני לשאלות בסיסיות הקשורות לאופי האירוע ואִרגונו – למשל זהות המוזמנים לבימת הכבוד, שמות הנואמים, ארגון נסיעות, האופן שבו הושגה חסותו של אל המעיין, ועוד.
הוא הוסיף כי עירייה שמבקשת לקיים אירועי עירוני צריכה להקפיד ולוודא שאכן מדובר באירוע כזה על כל המשתמע מכך – לשלוט בעריכתו, בתוכנו ובביצועו, ולשמור על זהותו ומהותו הכללית של האירוע כאירוע עירוני.
בעיקרו של דבר, לאחר שניתח את הדברים לעומקם, השופט הגיעה למסקנה שההילולה לא הייתה אירוע עירוני המיועד לציבור החרדי, אלא אירוע שמזוהה עם תנועת ש"ס ועמותת אל המעיין. ככזה, פסק, אין לתקצב אותו כ"אירוע עירוני".
לחלופין, השופט הבהיר כי העירייה יכולה הייתה להעניק לאירוע תמיכה בהתאם לנהלי התמיכות למוסדות ציבוריים כאלה ואחרים בגין פעילותם בתחומי תרבות ודת.
במסגרת זו, באפשרותה לפעול לפי "נוהל תמיכות" או "נוהל פעולות משותפות", ולתמוך בקיום אירועים באופן שוויוני, כך שכל המוסדות או הגופים המעוניינים בקיום אירועים מעין אלו יוכלו להגיש בקשות ולהתמודד על קבלת תמיכה עירונית, בהליך שוויוני ושקוף, על-פי קריטריונים ברורים. אלא שכל זה לא נעשה כאן.
"בנסיבות האמורות, שבהן נקבע כי האירוע הנדון, כפי שתוכנן וכפי שהוצא אל הפועל, לא היה מבחינה מהותית, אירוע עירוני, יש לבטל את החלטת העירייה לממנו כאירוע עירוני", סיכם השופט.
העירייה חויבה לשלם לעותרת הוצאות בסך 15,000 שקל.
- ב"כ העותרת: עו"ד מנהלי י' חביליו ואח'
- ב"כ המשיבה 1: עו"ד א' הברמן
- ב"כ המשיבה 2: עו"ד אי קידר ואח'
עו"ד אורי בן-עטיה
עוסק/ת ב-
חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין