חברת בנייה הנפיקה לחייב בפשיטת רגל תלושי שכר פיקטיביים, ובכך עזרה לו לרמות את הנושים והנאמן. טענתה כי כלל לא ידעה על מצבו הכלכלי נדחתה.
בית משפט המחוזי בתל אביב הורה לחברת הבנייה "פנחס פיגומים" להשיב לקופת פשיטת רגל כ-1.9 מיליון שקלים ששילמה לפושט הרגל ב"שחור", תוך הברחת הכספים מנושיו. השופט נפתלי שילה הבהיר לה כי את הכסף היא צריכה לתבוע חזרה מפושט הרגל שסייעה לו.
החייב נכנס להליכי פשיטת רגל ב-2010 עקב חובות של כ-2.5 מיליון שקלים לנושים שונים ו-4 שנים לאחר מכן הוכרז כפושט רגל.
ב-2014 הגישה נגדו חברת הבנייה תביעה בבית משפט השלום בכפר סבא על סכום של יותר מ-2.2 מיליון שקל שלטענתה שילמה לו ביתר בתקופה שבה היה ביניהם שיתוף פעולה עסקי בפרויקט בנייה כלשהו.
לדבריה, הסיכום עם החייב היה שהוא יקבל 45% מהרווחים על הפרויקט, והוא ביקש ממנה שהכספים יועברו לו בחלקם כמשכורת חודשית של 5,500 שקל בחודש והיתר בדרכים עקיפות כמו הסבת המחאות לטובתו, תשלומים עבור שכירת רכב ושכר דירה וכן כיסוי הוצאות אחרות.
לדבריה, בסופו של דבר היא שילמה לו הרבה יותר ממה שהייתה אמורה, והוא התחייב להחזיר לה את הכסף אך לא עמד בהבטחתו.
בפועל, מאחר שהחייב כבר היה מצוי בפשיטת רגל התביעה עוכבה עד תום ההליכים, והדבר הבא שהחברה עשתה הוא להגיש בקשה לביטול פשיטת הרגל.
בתגובה למהלך זה הגיש הנאמן בתיק בקשה משלו – לחייב את החברה לשלם לקופת הנושים כ-1.9 מיליון שקלים, הסכום שלטענתו היא העבירה לחייב מחוץ למשכורתו. טענת הנאמן הייתה כי החברה עשתה עם החייב "יד אחת" כדי להבריח מנושיו כספים.
הנאמן הוסיף כי אף שאין ספק כי החייב התנהל בחוסר תום לב משווע הוא מתנגד לביטול ההליך משום שלחייב מגיעים כספים רבים שיכולים להביא תועלת רבה לנושים.
במענה לדברים אלה טענה החברה בין היתר כי לא היה לה מושג על פשיטת הרגל של החייב והיא הסכימה לבקשתו משיקולים עסקיים. מכל מקום, החובה לדווח לנאמן על הכנסותיו של החייב מוטלת עליו – ועליו בלבד.
החייב, מצדו, תמך בעמדת הנאמן שלא לבטל את ההליך וטען כי החברה ידעה על אודות מצבו המשפטי וניצלה זאת לרעה. לגבי הכספים הוא טען כי קיבל ממנה בסך הכל 350 אלף שקל ולו היה מקבל את הסכומים להם טענה הוא היה יכול לפרוע את חובותיו ואף לחסוך לעת זקנה.
קנוניה
אבל השופט שילה לא האמין לחייב ומתח ביקורת נוקבת על התנהלותו חסרת תום הלב. בנוסף, הוא הורה לנאמן לבדוק האם יש מקום לנקוט נגדו בסנקציות פליליות עקב ביצוע עבירות על חוק פשיטת הרגל.
לצד זאת, השופט הבהיר כי החייב לא פעל לבדו. מסמכים עליהם חתומה החברה ועצם הסכמתה להנפקת תלושים פיקטיביים והעברת שכר בדרך עקיפה מעידים לטעמו כי היא ידעה היטב על מצבו ושיתפה עמו פעולה בקנוניה להברחת כספים מהנושים.
בכך, קבע השופט, החברה נהגה כלפי הנושים ברשלנות ועל כן יש לחייבה להשיב לקופת הכינוס את הכספים המוברחים.
לבסוף השופט הבהיר כי החברה תוכל לתבוע את כספה בחזרה מהחייב מחוץ להליכי פשיטת הרגל, אם כי את הכספים יוכל להחזיר לה רק בתום ההליכים.
החברה חויבה בהוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.
- הנאמן: עו"ד אופיר פדר
- ב"כ החברה: עורך דין ניידרמן-פינקלשטיין
- ב"כ החייב: עו"ד בראונשטיין
* עו"ד איתן צנעני עוסק בפשיטות רגל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין