עו"ד שנחקר בפרשת שחיתות תבע: "זו תאונת עבודה"

מצבו הנפשי של האיש הידרדר לאחר שנחקר באזהרה במסגרת פרשייה שבה הורשע ראש עיריית יהוד לשעבר. ביה"ד הכיר בחקירה כ"אירוע מיוחד בעבודה"

עורך דין שעבר חקירה מלחיצה בקשר למעורבותו בפרשיית שחיתות פנה לבית הדין לעבודה בתל אביב בבקשה להכיר בהידרדרות במצבו הנפשי כתאונת עבודה. ביטוח לאומי אומנם התנגד בטענה שהאירוע אינו קשור לעבודת האיש, אך השופטת שרון אלקיים חשבה אחרת: היא קבעה שהחקירה מהווה "אירוע מיוחד", ומינתה מומחה לשם בדיקת הקשר בינה לבין מצבו הנפשי של התובע.

התובע (65), עורך דין במקצועו, זומן מספר פעמים במהלך 2013 למשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) למתן עדות בפרשיית שחיתות הנוגעת לראש עיריית יהוד דאז, יוסי בן דוד. בהתאם לכתב האישום שהוגש נגד האחרון, שימש התובע כ"איש קש" עבורו לשם הסתרת מעשים פסולים. בסופו של דבר בן דוד הורשע במסגרת הסדר טיעון ונגזרו עליו עבודות שירות.

אף שהתובע כלל לא הועמד לדין, הוא טוען כי נפשו נותרה מצולקת בגלל חקירה משפילה שעבר בינואר 2014 במשרדי יאח"ה. הוא הסביר שבניגוד לאלה הקודמות - חקירה זו נפלה עליו כרעם ביום בהיר, נערכה תחת אזהרה כחשוד ובחדר קטן וקלסטרופובי, ואף לוותה בצעקות ואיומים מלחיצים. לדבריו, במעמד החקירה נלקחו ממנו טביעות אצבע ודגימות די.אן.איי, והוא חשש שיילקח למעצר ושעתידו המקצועי ייפגע.

לטענת עורך הדין, מאז החקירה המטלטלת הוא נעשה כעסן ומופנם וביטחונו העצמי אבד, תפקודו כמייצג נפגע והוא נמנע מלגבות שכר טרחה מלקוחות, להופיע לדיונים או להרחיב את משרדו. הוא הוסיף כי עולמו המקצועי "נחרב" עקב אותה חקירה, משרדו המצליח דעך וכעת הוא בשלבי סגירה.

חרדות ודיכאון

לתביעה צורפה הערכה פסיכיאטרית שלפיה עורך הדין סובל מ"הפרעה חרדתית ודיכאונית ממושכת", על רקע "מצב הסטרס בנושאים הקשורים לעבודתו". התובע ביקש להכיר בנזקו הנפשי כתאונת עבודה אולם נתקל בהתנגדות הביטוח הלאומי. לשיטת המוסד מדובר באירוע אישי שאינו קשור לעבודתו כעורך דין. יתרה מכך, אין מדובר באירוע קונקרטי אלא במתח מתמשך.

אבל השופטת אלקיים סברה אחרת. היא קבעה שעורך הדין צלח בהוכחת שלושת היסודות הנדרשים לצורך מינוי מומחה לבירור תביעתו: קיומו של "אירוע", היותו "מיוחד" והתרחשותו "בעבודה".

אשר לשניים הראשונים הבהירה השופטת שהם מתקיימים, מאחר שהחקירה במוקד ההליך הייתה שונה מקודמותיה. "בעת החקירה בינואר 2014 התובע הרגיש כי היחס אליו מצד החוקרים היה שונה לחלוטין. הוא תיאר השפלה קיצונית וכן תחושת קלסטרופוביה שלדבריו כשלעצמה גרמה לו תחושת תעוקה משמעותית. אשר על כן נקבע כי התובע הוכיח אירוע מיוחד ספציפי", כתבה.

עיקר המחלוקת בין הצדדים נעוצה הייתה בקשר לרכיב השלישי: הקשר של החקירה לעיסוק התובע כעורך דין. כאן דחתה השופטת את הטענה שלפיה מדובר בעניין אישי וב"טובה" בלבד שעשה התובע לראש העיר דאז, עימו הייתה לו היכרות. היא שוכנעה שהמוטיבציה שלו לקחת את הייצוג נגעה להיותו עורך דין חדש ששאף לבסס עצמו במקצוע. עוד צוין בהקשר הזה כי החשדות שיוחסו לו בזמנו, שיבוש הליכי משפט, כרוכים היו בעבודתו.

לאור זאת הכירה השופטת בחקירה מינואר 2014 כ"אירוע מיוחד" והורתה על מינוי מומחה מטעם בית הדין לשם בחינת הקשר הסיבתי בינה לבין ההידרדרות הנטענת במצבו הנפשי של עורך הדין.

• ב"כ הנתבע: עו"ד נוי בוחניק
• ב"כ התובע: לא צוין

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.