לפסק הדין בעניין ס.ו. נ' ש.פרסום שנהב בע"מ
עובדת שטענה כי התפטרה ממשרד הפרסום בו עבדה, מחמת מצבם הבריאותי של בני משפחתה הקרובים, הגישה כנגד המשרד תביעה לפיצויי פיטורים. ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את התביעה.
מנהלת חשבונות שעבדה במשרד פרסום אחת לשבוע במשך כארבע שנים, הגישה תביעה כנגד המשרד בטענה כי היא זכאית לפיצויי פיטורים כיוון שהתפטרה מעבודתה מחמת מצבם הבריאותי של בני משפחתה, בנוסף תבעה העובדת הפרשי שכר, דמי חופשה, פיצויי הלנה ודמי הבראה, וכן פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לה.
העובדת טענה, כי בסמוך למועד פיטוריה לקו בני משפחתה מדרגה ראשונה (אביה, אמה, בתה ובעלה) בבעיות רפואיות קשות בעת ובעונה אחת, ונאלצה להתפטר על מנת לסעוד אותם, ומשכך יש לראות בהתפטרותה ככזו המזכה בפיצויי פיטורים.
משרד הפרסום טען מנגד, כי העובדת לא זכאית לפיצויים באשר לא הודיעה כי התפטרה מחמת מצבם הבריאותי של בני משפחתה, ובכל מקרה, לא ניסתה למצוא פיתרון חלופי שיכול היה למנוע את הפסקת העסקתה, מה גם שהמשיכה לעבוד במקום עבודה נוסף.
העובדת תמכה בבני משפחתה החולים
השופטת אסנת רובוביץ - ברכש קיבלה את התביעה לפיצויי פיטורים, הפרשי שכר ודמי חופשה.
באשר לפיצויי הפיטורים נפסק, כי העובדת אכן הודיעה למנהל המשרד על רצונה להתפטר מחמת מצבם הרפואי של בני משפחתה, ובניגוד לטענת המנהל, אף הוכח, כי השניים ניסו למצוא פתרון שימנע את עזיבתה, אולם זה לא נמצא ולכן הועסקה מחליפה במקומה.
נקבע, כי העובדת אמנם לא הוכיחה כי לפיטוריה יש קשר למצבו הבריאותי של בעלה, אולם הצליחה להראות כי בני משפחה אחרים, ובהם אמה הלוקה בדימנציה, אביה שהיה מאושפז בשל מצבו הבריאותי הקשה עד ליום מותו, ובתה שהייתה בשמירת הריון- כולם נזקקו לעזרתה.
כל אחד מהאירועים בפני עצמו, כך נקבע, אינו מזכה את העובדת בפיצויי פיטורים, אולם מכלול האירועים מעיד על כך שנאלצה להתפטר על מנת לסעוד את בני משפחתה, וכי הייתה שרויה בלחץ נפשי רב.
"רק טבעי הוא כי הורים שנמצאים בשעתם הקשה יצטרכו תמיכה ועזרה מילדיהם. סיטואציה זו יוצרת קושי רב על מי שצריך להתמודד עם טיפול שכזה, שמהול בו גם קושי נפשי, מעבר לצורך בזמן נוסף, להתמודדות עם קשיים אלו.", כתבה השופטת וקבעה, כי העובדה שהעובדת המשיכה לעבוד במקום עבודתה הנוסף לא שוללת ממנה את הזכאות לפיצויי פיטורים.
"התובעת רשאית להתאים את מסגרת עבודתה ופרנסתה לסיטואציה שנוצרה. העובדה שבחרה להמשיך ולעבוד במקום עבודתה זה 22 שנה, בו הינה עובדת בהיקף משרה גבוה יותר, הינו הגיוני ואין בו כדי לשלול ממנה את רכיב פיצויי הפיטורים, בנסיבות העניין", הוסיפה השופטת, אך דחתה את התביעה ככל הנוגע לפיצויי ההלנה ועגמת הנפש.
לבסוף נפסק, כי המשרד לשלם לעובדת פיצויי פיטורים של 13,731 שקלים, דמי חופשה שנתית של 8,288 שקלים והפרשי שכר עבודה של 717 שקלים, ובסך הכל חויב המשרד לשלם לה 22,736 שקלים, וכן לשאת בהוצאות משפט ושכר טרחה של 6,000 שקלים.
לפסק הדין בעניין ס.ו. נ' ש.פרסום שנהב בע"מ
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.