עובדת "המשביר" שברה קרסול – גם העירייה תפצה

בדרכה לאוטו בתום פגישת עבודה, נתקלה התובעת בהפרשי גובה במדרחוב – ומעדה. לאחר שביטוח לאומי הכיר בתאונת עבודה ושילם תגמולים בעשרות אלפי שקלים, העירייה חויבה לשלם עוד 127 אלף שקל

עובדת "המשביר לצרכן" שנפלה בשל הפרשי גובה בלתי מסומנים במדרחוב תקבל פיצויים והוצאות של כ-193 אלף שקל. השופט דניאל מרדכי דמביץ חייב את עיריית ירושלים, שבשטחה אירעה התאונה, לשאת ברוב נזקי האישה, נוכח אי-סימון הפרשי הגובה, כאשר הסכום יתווסף לעשרות אלפי שקלים לה נמצאה זכאית בביטוח לאומי, שהכיר באירוע כתאונת עבודה.

ביולי 2022 עבדה התובעת ברשת "המשביר לצרכן". לדבריה, בתום פגישת עבודה בסניף כיכר ציון בירושלים היא צעדה לעבר רכבה, שחנה ברחוב הלל. בדרך, ברחוב הרברט סמואל, היא לא הבחינה בהפרשי גובה במדרכה - לטענתה בשל "אשליה אופטית" - מעדה ושברה את הקרסול. 

^{הפרשי הגובה בהם נתקלה התובעת (מתוך פסק הדין)}

האירוע הוכר בביטוח לאומי כתאונת עבודה, כאשר באוגוסט 2023 הוגשה תביעת אזרחית כנגד עיריית ירושלים – שהתכחשה לחבותה לפצות. הנתבעת כפרה בעצם קיומו של מפגע במרחב נפילתה של התובעת. אחד מעובדיה, שהעיד בהליך, התעקש שהוא "לא רואה במקום מפגע" אלא "הבדל גובה קטן, כנהוג בין מדרכה לכביש, וזאת על מנת לבדל בין הכביש למדרכה". 

אבן שפה פגומה

אבל השופט דמביץ קבע שהעירייה התרשלה בנסיבות העניין, באי-סימון הפרשי הגובה: "הנתבעת הותירה ברחובה (ליתר דיוק: מדרחובה) של עיר מפגע אשר עיקרו הוא הפרש מפלסים בלתי מסומן בכל דרך – בין מדרכה או מדרחוב שבכיכר ציון לבין רחוב הרברט סמואל. לכך נוסף פגם באבן השפה של קצה הכיכר, באופן שסייע אף הוא לאיבוד שיווי משקל ונפילה".

לצד זאת קבע השופט שאחריות העירייה כלפי התובעת תוגבל ל-70% בלבד מנזקיה, כאשר את היתרה תספוג הנפגעת עצמה, כאשם תורם. הוא הדגיש ש"על המתהלך ברחובות להביט באשר נקרה לפניו" וכי "אם הייתה התובעת עושה כן בהקפדה הראויה – הייתה מעידתה, על כל הכרוך בה והנובע ממנה, נמנעת"; זאת על אף הכחשתה כי הסתכלה בנייד בעת הליכתה.  

בסוגיית הנזק אימץ השופט את ממצאי מומחה בית המשפט, כי בשל הנפילה הכואבת נגרמו לתובעת נכויות קבועות בקרסול ובכתף השמאליות. צוין, בתוך כך, כי חצי שנה לאחר התאונה התפטרה האישה מעבודתה ב"משביר", לטענתה בשל מצבה הרפואי, וכי מאז יוני אשתקד היא משמשת זכיינית של רשת מסוימת למתנות, עיצוב וגאדג'טים.

בגין ראשי הנזק השונים – כגון הפסדי שכר, עזרת הזולת וכאב וסבל – ובניכוי האשם התורם שנקבע, חייב השופט את העירייה לשלם לנפגעת פיצוי בסך כ-103 אלף שקל, בתוספת כ-24 אלף שקל שכ"ט עו"ד. הסכומים יצטרפו לכ-66 אלף שקל להם נמצאה התובעת זכאית בביטוח לאומי, עקב הכרה באירוע כתאונת עבודה.

• ב"כ התובעת: עו"ד ארז גרייבסקי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד שחר נוביק

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.