הרמת שק מלט במשקל 50 ק"ג תוך כדי עליית מדרגה הכריעה את ברכו של העובד שנותר עם נכות. חברת השרברבות "א.א.צנרת" תשלם על רשלנות שהתבטאה בהיעדרם של הנחיות ואמצעי עזר.
בית משפט השלום בתל-אביב פסק לאחרונה פיצויים של כ-714 אלף שקל לפועל שנפצע בברך עקב הרמת שק מלט במשקל 50 ק"ג במסגרת עבודות להכנת תשתית ביוב שביצע בנתב"ג מטעם חברת "א.א.צנרת". המעסיקה שנתבעה טענה כי פעלה על פי חוק משום שמשקל השק התחלק בין שני עובדים אולם השופט טל חבקין קבע כי גם הרמת 25 ק"ג ללא אמצעי עזר טומנת בחובה סיכון מוגבר לפציעות שהמעסיקה הייתה צריכה למנוע.
האירוע – שהוכר בביטוח לאומי כתאונת עבודה – התרחש ביום הראשון לעבודתו של התובע (אז בן 49) בחברת הצנרת והשרברבות.
לטענתו, מנהל העבודה שלח אותו ועובד נוסף להחזיר שקי מלט במשקל 50 ק"ג למחסן ובדרכם עם אחד השקים הוא עלה על מדרגה באופן שכל כובד משקלו של השק הונח על רגלו הימנית. לפתע הוא חש כאב חד בברך "כאילו סכין נכנסה" ושמט את השק. הוא הובהל לבית החולים וכיום הוא סובל ממגבלת תנועה וכאבים שבגינם הוכר כנכה עם 15% נכות בביטוח לאומי אם כי האורתופד מטעמו קבע שנכותו עומדת בפועל על 32%.
המעסיקה ו"הפניקס" (שאצלה ערכה ביטוח אחריות מעסיקים) טענו שהתאונה לא קשורה לעבודת התובע. לטענתן, הוא עיקם את הרגל או דרך עליה לא נכון ואין כל קשר לשק המלט, שהורם על ידי עובד נוסף באופן שהמשקל נחלק בין השניים ולא חרג מהמותר.
גם בהנחה שהייתה כאן רשלנות נטען כי יש לייחס לתובע אשם משמעותי כיוון שלא הפעיל שיקול דעת. באשר לנזקיו הציגו הנתבעות חוות דעת נגדית שקבעה כי התובע לא נותר עם נכות או מגבלה תפקודית כלשהי.
שיטת עבודה בעייתית
השופט חבקין קיבל את גרסת התובע לתאונה, כולל טענתו שלא קיבל הדרכה ולא סופקו לא עזרים לשינוע בטיחותי.
השופט הוסיף כי פסיקת בתי המשפט במקרים דומים מעידה שגם דרישה לשאת 20 ק"ג מעובד אחד ללא אמצעי עזר עשויה להיות רשלנית. אמנם, בפקודת המלט נקבע כי עדיף לחלק שקי מלט למשקלים של 25 ק"ג אולם בניגוד לעמדת הנתבעות "אין ללמוד מכך שמדובר במשקל מותר בהרמה על ידי אדם אחד ללא אמצעי עזר", פסק.
בנוסף, במקרה הנוכחי הצטרף נתון נוסף: מדרגה שיצרה סיכון מוגבר. "עליה על מדרגה או ירידה ממנה מגבירה את הסיכון לכך שיוטל עומס כבד יותר על אחד משני הנושאים ברגע העלייה או הירידה", כתב השופט. "שיטת עבודה זו – נשיאת שק שמשקלו 50 ק"ג בשניים, ללא אמצעי עזר, ותוך כדי עליה או ירידה ממדרגה – אינה בטיחותית דיה".
השופט הוסיף עוד כי אין לייחס אשם תורם לעובד חדש וחסר ניסיון שמילא אחר הנחיות, ולפיכך נקבע כי המעסיקה התרשלה כלפי התובע.
הפיצויים להם זכאי התובע על הפסדי שכר ופנסיה, כאב וסבל והוצאות רפואיות נקבע בהתאם לחוות דעת אורתופד שמונה מטעם בית המשפט ופסק לתובע 20% נכות. לאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי של כ-125 אלף שקל חויבו הנתבעות ב-713,750 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור 23.4% מהפיצוי (כ-167 אלף שקל).
עו"ד סימן טוב לוי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין