הצנצנת שניסה העובד לפתוח התנפצה בידו והביאה לפגיעה משמעותית. המעסיקה הכחישה כל אחריות וטענה כי העובד ניסה להתרברב בפני חבריו לעבודה. בית המשפט שוב מזכיר למעסיקים: אתם אחראים לבטחונם ולשלומם של העובדים שלכם – שמרו על חייהם.
עובד תחזוקה במפעל העוסק בייצור ויבוא של דגים ופירות ים בקריית ביאליק נפצע במרץ 2005 כשניסה לפתוח צנצנת זכוכית וזו התנפצה ונשברה בידו. בעקבות התאונה הובהל העובד לבית החולים האזורי לגליל מערבי שבנהריה, ושוחרר בתום שלושה ימי אשפוז, שבהם גם עבר ניתוח. התובע נותר עם בעיה בכף יד, צלקת וכאבים.
נפצעתם בעבודה?
פנו לעורך דין דיני נזיקין
ביטוח לאומי הכיר בפגיעה כבתאונת עבודה, והעובד הגיש גם תביעה נזיקית נגד המפעל וחברת הביטוח שלו – מנורה לבית משפט השלום בחיפה.
העובד טען, כי ביום התקרית הוא היה בדרכו לחדר האוכל כשלפתע קרא לו מנהל המפעל וביקש ממנו לעזור בפתיחת צנצנות. לגרסת העובד, הוא לא עסק בכך קודם לכן ולא הודרך לגבי דרך פתיחת הצנצנות או אופן העבודה עמן.
המפעל ומנהלה הכחישו את אחריותם לתאונה. המנהל הכחיש כי ביקש מהתובע לפתוח צנצנות אולם אישר כי מנהל העבודה במפעל ביקש זאת בשל לחץ העבודה באותו היום.
לטענתו, העובד – במטרה להתרברב ולהתגאות בכוחו – בחר בכוונה לפתוח את הצנצנת בשימוש בכוח בעוד שיש שיטות קלות לפתיחתה, כמו חימומה במים. הוא אישר כי פתיחת צנצנות לא הייתה חלק מתפקידו של העובד, שהיה אמור לטפל במזגנים ובחדרי הקירור במפעל.
ראוותנות לא מסירה אחריות
השופט אחסאן כנעאן דחה את גרסת המפעל וקבע כי עדות המנהל הייתה פתלתלה ומתחמקת בכל הנוגע לפתיחת הצנצנת. השופט קבע כי הוכח שהמעסיק, שחייב לדאוג לשלומו ובטחונו של העובד, התרשל כלפיו. כך, התובע לא הודרך כיצד לפתוח את הצנצנות או לפנות למנהל העבודה אם הוא נתקל בקושי, למרות העובדה שזו הייתה הפעם הראשונה שביצע את העבודה.
לשיטת השופט כנעאן, סביר להניח, שלו היה העובד עובר הדרכה מסודרת ומונחה להתמודד עם קושי בפתיחת הצנצנת (כמו חימומה במים למשל) – התאונה לא הייתה מתרחשת.
"מעביד היודע כי קיים קושי בפתיחת הצנצנות, כאשר הוא לא נותן הוראות לעובדיו כיצד לנהוג במקרה כזה, אמור לצפות כי עובד בדרך כזו או אחרת ינסה לפתוח אותן...", נכתב בפסק הדין.
השופט הוסיף וקבע כי גם אם התובע נהג בראוותנות אין בכך כדי להסיר את האחריות מהמעסיק, שלא הזהיר אותו על המסוכנות שבפעולותיו.
השופט סבר כי יש להטיל גם על העובד אשם תורם, אם כי מינימאלי. לקביעתו, הפעלת הלחץ הרב של התובע על הצנצנת, מבלי להיוועץ בעובדים אחרים או בממונה, עולה כדי תרומה של 10% לנזקיו.
לבסוף, ולאחר ניכוי האשם התורם, השופט אמד את נזקי התובע, בהם הפסדי שכר, כאב וסבל, הואצות רפואיות והפסד תנאים סוציאליים, בסכום של 206,289 שקלים. מסכום זה נוכו הגמלאות שקיבל התובע מביטוח לאומי, כך שהמפעל וחברת הביטוח ישלמו לו 165,598 שקלים. כמו כן יישאו השתיים בשכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי ובהוצאות משפט של 5,000 שקל.
* עו"ד דותן לינדנברג עוסק בדיני נזיקין, ביטוח ורשלנות רפואית.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין