עובד דואר ישראל נפל ממשאית חונה. תאונת דרכים?

המבטחת טענה שהמקרה נופל בגדר "פריקה וטעינה" שאינם נכללים בהגדרת תאונת דרכים שבחוק. בית המשפט דחה את עמדתה וקבע שהעובד נפגע במהלך השימוש ברכב למטרות תחבורה

השופט קובי אסולין קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עובד הדואר שנפגע בראשו ובעמוד השדרה כשנפל ממשאית. התאונה התרחשה ב-2017 כשהעובד איבד שיווי משקל תוך כדי ירידה מהמשאית בסיום פריקה והעמסת דברי דואר. בין התובע למבטחת הרכב התעוררה מחלוקת האם המקרה נכלל בהגדרת תאונת דרכים שבחוק. השופט קבע שהתובע זכאי לפיצוי לפי החוק שכן הפגיעה התרחשה במהלך פעולת ירידה מהרכב.

לפני כארבע שנים נהג התובע ברכב משא סגור עם דופן הידראולית לצורך פריקת דברי דואר והעמסת דברי דואר במודיעין. הוא סיפר כי בתום פעולת הפריקה וההעמסה, שבוצעה על ידי עובדים אחרים, תוך כדי ירידתו מהמשאית איבד שיווי משקל, מעד במדרגות ונפל לכביש. כתוצאה מכך הוא נחבל בראשו ובעמוד השדרה.

הוא הוסיף כי ישב במשאית הדואר והמתין עד שהפורקים יסיימו את פריקת דברי הדואר, ולאחר שהם אישרו לו שהפריקה הסתיימה, פתח את דלת המשאית כדי לרדת ולסגור את הרמפה ההידראולית על מנת להמשיך בנסיעה, ותוך כדי ירידתו חש בכאב עז בגבו ונפל מהמשאית לרצפה.

התובע הדגיש כי במסגרת שהייתו בתחנת הדואר במודיעין כלל לא עסק בפריקה ובטעינה של דברי הדואר, אלא המתין לסיומן על ידי עובדי סניף הדואר. בנסיבות אלה לטענתו, נזקו נגרם עקב נפילתו מהמשאית במהלך ירידה ממנה לצורך המשך נסיעה כך שהמקרה נכנס בגדרי חוק הפיצויים.

מבטחת הרכב, חברת מנורה, טענה מנגד כי  בהתאם לתיעוד הרפואי ולמסמכי ביטוח לאומי התובע נפל מהקבינה של המשאית לאחר אירוע של כאב גב עצום שגרם לו למעין התעלפות רגעית, דבר שהביא אותו להתיישב בקבינה, לאחר מכן בשל העובדה שהדלת היתה פתוחה, נפל מהרכב, אך זאת לא תוך כדי ירידה ממנו. מכאן לטענתה, יש לקבוע כי הרכב שימש אך כזירה וכי התאונה לא ארעה במהלך "כניסה וירידה" ממנו.

לחילופין טענה המבטחת כי גם אם מדובר בתאונה שהתרחשה אגב הירידה מהרכב, לא מדובר בירידה ״למטרות תחבורה״. לטענתה, התובע התכוון לרדת כדי לסגור את הרמפה ההידראולית ורק אז להמשיך בנסיעה ובנסיבות אלה מדובר בפעולה נלווית לפריקה וטעינה.

בעודו פוסע למדרגות

השופט קובי אסולין מבית משפט השלום ברחובות קיבל את גרסת התובע שלפיה עם החניית המשאית התובע ירד ופתח את דופן המשאית ועלה והתיישב בצד הימני של הקבינה. עובדי הדואר, ולא התובע, עסקו בפריקה ובהעמסה. עם סיום העמסת דברי הדואר מי מעובדי הדואר סימן לתובע כי הסתיימה ההעמסה. במצב זה התובע התכוון לרדת מהמשאית, לסגור את הדופן ולהמשיך בנסיעה.

השופט הוסיף כי התובע החל בפעולת הירידה מהמשאית, ובהתאם פתח את דלת המשאית, ובתחילת פעולת הירידה בעודו פוסע למדרגות, כאשר רגל אחת בקבינה ורגל שניה במדרגה, הרגיש "זץ" של כאב חד בגב, ניסה להתיישב על המדרגה הראשונה כדי להחזיק את עצמו, ולפני שהספיק להתיישב איבד את שיווי המשקל ונפל.

בנסיבות אלה קבע השופט שהתאונה התרחשה במהלך פעולת הירידה, שנעשתה למטרת תחבורה (ולא למטרת טעינה או פריקה).  לפיכך יש לראות את התובע כמי שנפגע שנפגע תוך כדי שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה ולסווג את התאונה כ״תאונת דרכים״.

התיק נקבע להמשך דיון בסוגיית הנזק.

לא ניתן צו להוצאות.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בהחלטה

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין