עדות יחידה של שוטר לא הספיקה להרשעת נהג בשימוש בנייד

אדם שהואשם בנהיגה תוך שימוש בטלפון זוכה מחמת הספק לאחר שהראיה היחידה נגדו הייתה עדות שוטר שטען שהבחין בו אוחז בסלולרי כשחלף על פניו עם ניידת.

לפני כחצי שנה קיבל נהג בבאר שבע הודעת קנס על שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה שלא באמצעות דיבורית. הוא ביקש להישפט ולאחרונה זוכה מחמת הספק. השופט אלון אופיר קבע שלא ניתן להרשיע אותו על סמך עדות יחידה של שוטר שסיפר שראה אותו מחזיק טלפון בידו הימנית כשחלף על פניו עם ניידת.  

כתב האישום ייחס לנהג עבירה של שימוש בטלפון נייד בנהיגה. הנהג כפר במיוחס לו וטען כי בשום שלב לא נהג ברכבו תוך כדי שהוא אוחז במכשיר.

מטעם המדינה העידו שני שוטרים. הראשון, השוטר שכתב את הודעת תשלום הקנס בשטח, ציין שאינו זוכר את הנהג ואת העבירה שכן ״עבר הרבה זמן״.

סגן נשיאת בית משפט השלום בבאר שבע, השופט אלון אופיר, הבהיר שבנסיבות אלה תוכן הודעת הקנס מוטל בספק שכן השוטר לא יכול היה להעיד שראה את ביצוע העבירה. 

השוטר השני שעלה לעדות הציג מזכר שכתב לאחר האירוע ולפיו הנהג נראה כשהוא חולף משמאל לניידת שלו במרכז ״ביג״ בבאר שבע כשטלפון נייד צמוד לאוזנו הימנית. לדברי השופט, מאחר שהשוטר הראשון לא יכול היה לאשר שראה את העבירה בעצמו, עדות השוטר השני היא למעשה עדות יחידה העומדת מול גרסת הנאשם שכאמור הכחיש בתוקף שאחז במכשיר.

גרסה מול גרסה

השופט כתב כי מדובר במצב בו רכב חולף מול רכב ולשוטר היה זמן קצר מאוד לצורך ההבחנה בעבירה, אם אכן בוצעה כזו.

בנסיבות בהן היה לשוטר זמן כה קצר להבחין באירוע, וכשמדובר בעדות יחידה, צריך בית המשפט לקבל אינדיקציה כלשהי לאי אמירת אמת מצד הנאשם כדי לבסס הרשעה. בכל מקרה, על בית המשפט לנהוג בזהירות מירבית כשקיימת עדות יחידה בדבר זהותו של נאשם.

השופט הוסיף כי הנהג טען מהרגע הראשון שלא דיבר ולא אחז במכשיר הטלפון הנייד בשום שלב של נהיגתו. כמו כן, לא היה בעדותו כל סימן לאי אמירת אמת.

״מדובר בסיטואציה בה משקל העדויות של שני הצדדים שווה ולכן לא מדובר במצב בו הצליחה המדינה להוכיח את האישום מעבר לכל ספק סביר״, סיכם.

לפיכך החליט השופט לזכות את הנאשם מחמת הספק.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בהכרעת הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין