עובד חברת החשמל זכה באחרונה בתביעה מול הביטוח הלאומי. השופט אורן שגב קיבל את עמדת המומחה שקבע שבעקבות עבודתו הממושכת של התובע עם מכשירים רוטטים התפתחו אצלו נזקים בשורש כף היד ובמרפק.
אדם כבן 66 המועסק בחברת החשמל ב-40 השנים האחרונות כמתקין עמודי חשמל הגיש לפני כמה שנים בקשה לביטוח הלאומי להכיר בו כנפגע עבודה לאחר שהתפתחו אצלו תסמונת התעלה הקרפאלית (נזק עצבי בשורש כף היד) ופגיעה במרפק.
באוגוסט 2013 דחה הביטוח הלאומי את הבקשה וקבע שאין קשר סיבתי בין הנזקים לבין עבודתו של האיש. בנסיבות אלה נאלץ העובד להגיש תביעה בבית הדין לעבודה.
השופט אורן שגב מבית הדין לעבודה בתל אביב מינה אורתופד כמומחה רפואי לבדיקת התובע. למומחה נמסר שמדובר בעובד שמועסק 5 ימים בשבוע כ-10 עד 12 שעות בממוצע ביום. כמו כן, במסגרת עבודתו ובמשך כ-6 שעות מידי יום מבצע האיש עבודות עם כלים רוטטים כמו מקדחות, מברגות, פטישי ברזל, מכשיר לסגירת ברגים ועוד. בנוסף לכך, הוא מרים משאות כבדים כמו ברזלים וכבלים.
בחוות דעתו הגיע המומחה למסקנה שיש קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין הפגיעה בכף היד ובמרפק. הביטוח הלאומי סירב להשלים עם התוצאה וטען שהפגיעות התפתחו בעקבות מחלות שונות של התובע כמו תת פעילות של בלוטת התריס ואוסטאופורוזיס.
אך המומחה הרפואי כתב שניכר שהתובע היה תחת טיפול תרופתי לבלוטת התריס וכי אוסטאופורוזיס אינו גורם סיכון להתפתחות תסמונת התעלה הקרפאלית.
הביטוח הלאומי לא השתכנע וסיכם שאין לקבל את חוות הדעת שכן יש בה ״חוסרים רבים ואי בהירויות״. כמו כן לדבריו, המומחה לא יכול היה להגיד בוודאות מהי התרומה של עבודת התובע להתפתחות הנזקים לעומת השפעת מחלות הרקע על התהליכים ביד ובמרפק. לשיטתו, יש לדחות את התביעה, בין היתר, לנוכח הקשר בין התחלואה הטבעית של התובע לבין התפתחות הפגיעות.
לא באותות ובמופתים
אך השופט שגב לא מצא סיבה לסטות מחוות הדעת של המומחה. ״ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה, אין בסיס לפסילתה״, הבהיר.
השופט ציין שהעובדה שהמומחה לא יכול היה לכמת מה המשקל שיש לתת למחלות הרקע של התובע בהתפתחות התסמינים אינה פוגעת בחוות דעתו. בהקשר זה כתב השופט שעל פי הפסיקה ״המומחה הרפואי, אינו חייב להוכיח באותות ובמופתים מה הם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח. די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאי העבודה״.
זאת ועוד, במקרים של ספק בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי, ראוי שהוא יפעל לטובת המבוטח, סיכם השופט.
בנסיבות אלה התקבלה התביעה והביטוח הלאומי חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד של 3,500 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד יוסי ניזרי מייצג נפגעי עבודה בתיקי תאונות עבודה ומול ביטוח לאומי
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין