עבד כחודשיים – ויפוצה ב-889 אלף שקל

המעסיקה ניכתה משכרו של העובד כספים אך הם לא הועברו לקרן הפנסיה והרצף הביטוחי נקטע. כשמצבו הבריאותי החמיר, בקשתו לקצבת נכות נדחתה. החברה חויבה לפצות

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע חייב לאחרונה חברה לשלם לעובד לשעבר שלה 889,301 שקל בשל אובדן פנסיית נכות, בעקבות אי-העברת הפרשות לפנסיה בתקופת העסקה של כחודשיים. השופטת רחל גרוס קבעה כי המחדל קטע את הרצף הביטוחי של העובד והוביל לשלילת זכאותו לקצבה.

העובד התקבל לחברה במאי 2016, כשברשותו קרן פנסיה פעילה במנורה מבטחים. בהסכם העבודה התחייבה החברה להפריש עבורו לפנסיה מהחודש הראשון. בתלוש השכר העוקב נוכו משכרו כספים עבור החודשים מאי ויוני, אך הם לא הועברו לקרן הפנסיה. ביולי הוא התפטר, ללא קשר לסוגיית ההפרשות.

בהמשך החל לעבוד אצל מעסיקה אחרת, שחידשה את ההפקדות בספטמבר. אלא שבינתיים נקטע הרצף הביטוחי, והוא נדרש לצבור מחדש תקופת אכשרה של 5 שנים לצורך כיסוי נכות הנובעת ממחלה קודמת.

באוקטובר 2020 הוא הפסיק לעבוד בשל החמרה במצבו הרפואי, אולם בקשתו לפנסיית נכות נדחתה. הקרן קבעה כי דלקת המפרקים שממנה סבל קדמה לחידוש הביטוח, וטרם הושלמה תקופת האכשרה החדשה.

בתביעה שהגיש דרש העובד כמיליון שקל בגין הפסד הקצבאות, ועוד 20 אלף שקל עבור עוגמת נפש. ההליך הוגש גם נגד מנורה מבטחים, אך התביעה נגדה נדחתה בהסכמה והדיון נמשך מול המעסיקה בלבד.

החברה טענה כי העובד לא מסר את הפרטים והמסמכים הדרושים לביצוע ההפקדות, ובהמשך אף ביקש בכתב לבטל את הביטוח. לטענתה, מאחר שלא השלים שלושה חודשי עבודה, לא הייתה חובה חוקית להפריש עבורו לפנסיה. עוד היא טענה כי התובע נהג בחוסר תום לב קיצוני כשהסתיר בקבלתו לעבודה את מצבו הרפואי הקודם והחמור ושיקר שאין לו מגבלה בריאותית.

אי אפשר לוותר על פנסיה

אלא שהשופטת גרוס דחתה את עמדת המעסיקה. נקבע שהחברה ידעה על הקרן הפעילה, ולא הוכח שהעובד סיכל את ההפקדות. היא הבהירה כי העובדה שהעסקתו הסתיימה לפני שחלפו שלושה חודשים לא שללה את זכאותו להפרשות מהיום הראשון. גם בקשת הביטול המאוחרת לא פטרה את החברה מחובתה, ובפרט מהעברת כספים שכבר נוכו משכרו. מה גם שהתובע אינו רשאי לוותר על זכותו הקוגנטית לתשלום הפרשות פנסיוניות.

אומנם נקבע שהעובד מסר הצהרת בריאות כוזבת והעלים מידע מהותי בעת קבלתו לעבודה, אך הודגש שחובת הביטוח הפנסיוני אינה מותנית במצבו הבריאותי. עוד נקבע כי הוא הוכיח אובדן כושר עבודה מלא לצמיתות מאוקטובר 2020. ההפקדות שביצעה החברה בדיעבד באיחור, בשנת 2021, לא תיקנו את הפגיעה בכיסוי.

לצורך חישוב הפיצוי אומץ תחשיב המומחה מטעם החברה. לעובד נפסקו 889,301 שקל בתשלום חד-פעמי, ללא קיזוז קצבת הנכות הכללית שקיבל מהביטוח הלאומי. עם זאת, דרישתו לפיצוי נוסף על עוגמת נפש נדחתה.

למרות קבלת עיקר התביעה לא נפסקו לעובד הוצאות. זאת בין היתר בשל התנהלותו במשפט והדיווח הכוזב על בריאותו.

• ב"כ העובד: עו"ד שרון ברוורמן עטיה
• ב"כ המעסיקה: עו"ד לירון סבן
• ב"כ מנורה מבטחים: עו"ד אבנר בן חיון

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.