לפסק הדין בעניין רחום נ' בן הרוש ואח'
מאת: עו"ד גיא יקותיאל
בית משפט השלום קבע כי בעלי דירות בבית משותף יאלצו לשלם 75 אלף שקל לשכניהם, כפיצוי על סירובם לחתום על הסכם פינוי ובינוי. הסכום הזעום יחסית הותנה בכך, שהסרבנים יחתמו על ההסכם בתוך חודשיים. אם לא יעשו כן, יאלצו להיפרד מסכום של 850 אלף שקל.
בני זוג, שבבעלותם דירה בבית משותף המיועד לפינוי בינוי, הגישו לבית משפט השלום בתל אביב תביעה על פי חוק פינוי ובינוי (פיצויים) כנגד דיירים אחרים בשל סירובם לחתום על הסכם פינוי ובינוי עם היזם.
לטענתם, סירוב הדיירים נגוע בחוסר תום לב, אינו סביר וכל מטרתו היא להפעיל לחץ בלתי הוגן על יתר הדיירים בבניין. סירוב זה, טענו, מזכה על פי החוק את הדיירים בפיצוי נזיקי בסכום ההפרש שבין שווי הדירה הקיימת לשווי הדירה העתידית. בהסתמך על חוות דעת שמאית, אמדו התובעים את נזקיהם ב- 850 אלף שקל.
מנגד, טענו הנתבעים כי סירובם סביר ונועד בין היתר להגן על בעלי הדירות בבניין.
אחד הנתבעים הוסיף וטען כי הוא עצמו יזם את קידום הפרויקט ואף החל במגעים עם החברה בגלגוליה הקודמים. לדבריו הצעדים בהם נקט הובילו אותו לחתום על הסכם לפיו הוא יקבל שכר חודשי בתמורה להשגת חתימות כלל הדיירים.
לאחר שהיזם עמו התקשר לא עמד בהתחייבויותיו ואף הפנה את הדיירים לבצע את הפרויקט באמצעות חברה אחרת שהקים, טען הנתבע כי עליו לקבל את שכרו שעומד על 300 אלף דולר.
הנתבע סבור כי מאחר שהיזם לא עמד בהתחייבויותיו כלפיו, יש להניח כי גם החברה החדשה שהקים לא תעמוד בהתחייבויותיה כלפי הדיירים ביחס להסכם הפינוי ובינוי. לפיכך, טען, סירובו לחתום על הסכם ההתקשרות הינו סבר ומידתי ובוודאי שאינו נגוע בחוסר תום לב.
סירוב כאמצעי לחץ אינו סביר
השופטת כרמלה האפט קבעה, כי סירוב הנתבעים לחתום על הסכם ההתקשרות עם היזם פוגע ביתר הדיירים בבניין ואף במתחם כולו, משום שנמנעת מהם האפשרות להמיר את דירתם הישנה בדירה חדשה וגדולה יותר, הכוללת מחסן, מרפסת שמש וחניה.
סירובם של הנתבעים, כך נקבע, נעוץ בכספים שהנתבע טוען שמגיעים לו מהיזם ובכך למעשה, משתמש הנתבע ביתר בעלי הזכויות בבניין כאמצעי לחץ נגד היזם.
בנסיבות אלה, פסקה השופטת, מדובר בסירוב בלתי סביר וחסר תום לב.
"בסופו של יום מדובר בפרויקט לרווחת התושבים הזוכים להטבה ניכרת פיזית, בטיחותית וכלכלית. מדובר בפרויקט בעל חשיבות ברמה ארצית, באשר לכלל הציבור אינטרס בצמיחה, בחידוש הישן והרעוע, ובהתאמתו לצורכי השעה", ציינה ושיבחה את היוזמה.
לפיכך, נפסק כי הנתבעים יפצו את התובעים ב- 75 אלף שקל, אך זאת בתנאי שיחתמו על הסכם התקשרות בתוך חודשיים מיום מתן פסק הדין. אם הסכם כזה לא ייחתם, הזהירה השופטת, הנתבעים יישאו במלוא נזקי התובעים בסכום של 850 אלף שקל. הנתבעים חויבו בהוצאות משפט של 30 אלף שקל.
ראוי לציין, כי פסק הדין והתובענה כולה נשענים על חוק פינוי ובינוי, ועל הוראותיו בדבר חיוב דיירים סרבנים. למרות שהוראות אלו לא קיימות בתוכנית תמ"א 38, יתכן כי ניתן יהיה להקיש מפסק דין זה, ומפסקי דין דומים אשר ניתנו לאחרונה, גם לגבי דיירים סרבנים בתחום המתפתח של תמ"א 38.
לפסק הדין בעניין רחום נ' בן הרוש ואח'
- הכותב הינו עו"ד העוסק בתחום המקרקעין וחבר פורום קניין ומקרקעין של לשכת עורכי הדין.
- המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.