מאת: עו"ד מיכאל רייכלסון
לפסק הדין בעניין פלונית נ' פלוני
גבר יהודי התחתן עם אישה ישראלית. כ-3 שנים לאחר שנפרדו, ביקשה הצעירה מביהמ"ש להתיר את נישואיה. לדבריה, היא המשיכה בחייה ואף הרתה לבן זוגה החדש. אלא שהבעל, שנעלם מאז הפרידה, התנגד. האם בית המשפט נענה לכמיהתו הפתאומית לחזור הביתה?
אישה הרשומה במשרד הפנים כ"חסרת דת", הגישה תביעה להתרת נישואין מבעלה היהודי. השניים נישאו בנישואין אזרחיים במולדובה בשנת 2010, ואף נולדה להם ילדה משותפת. התובעת, שבינתיים הכירה בן זוג חדש ואף הרתה לו, טענה כי המשיכה בחייה וכעת היא רוצה להינשא לבן זוגה החדש.
לטענת התובעת, בני הזוג כבר נפרדו בעבר, אך מספר חודשים לאחר לידת בתם החליטו להיפרד באופן סופי. לדבריה, שוחחו בעבר בני הזוג על התרת הנישואין והנתבע אף הסכים לכך, אך הדבר לא הובא על הכתב.
לדברי התובעת, במהלך שלוש השנים בהן הם פרודים, לא פנה אליה הנתבע אפילו פעם אחת, לא ביקש שתחזור אליו ואפילו לא פגש את בתם המשותפת. היא ביקשה להמשיך בחייה ולא לעכב את התרת הנישואין תוך היעתרות למניפולציות שמפעיל הבעל.
הבעל התנגד להתרת הנישואין. הוא טען שהוא רוצה מאוד לחזור הביתה, אך התובעת מונעת זאת ממנו. עוד ביקש שטרם התרת הנישואין תציג התובעת חוות דעת של מומחה לדין המולדובי, על מנת לוודא כי ניתן להתיר את הנישואין בנסיבות המקרה, בהן צד אחד רוצה לחזור הביתה.
לכך השיבה התובעת, כי הדין המולדובי מאפשר התרת נישואין גם כאשר רק אחד הצדדים מעוניין בפירוד.
בהיות התובע יהודי, ביקש ביהמ"ש להביא חוות דעת מאת בית הדין הרבני. על פי חוות דעת זו, נישואין בין חסרת דת ליהודי ממילא בטלים ואין צורך להתירם.
השופטת רותם קודלר עיאש קבעה, כי מאחר שהתובעת מוגדרת כ"חסרת דת", יש לדון במקרה זה על פי הדין האזרחי בלבד.
השופטת התרשמה כי התובעת ובעלה בנפרד מנהלים חיים עצמאיים, ללא קשר אחד לשני. אין ביניהם כל שיתוף ואף אחד מהצדדים אינו מעוניין לחזור הביתה. אין מחלוקת, קבעה השופטת, כי מערכת היחסים בין הצדדים קרסה.
לאן נעלם ב- 3 השנים האחרונות?
השופטת מתחה ביקורת על רצונו הפתאומי של הנתבע להציל את נישואיו, וקבעה כי התנהלותו הכללית מעידה על כך שבפועל אינו רוצה זאת כלל. לדבריה, נראה כי בכלל לא ידע כי אשתו הרה ממערכת יחסים חדשה. יתרה מזו, השופטת הדגישה את חוסר העניין שהביע התובע בשלוש השנים האחרונות, לא רק באשתו אלא גם בבתם המשותפת.
בנסיבות אלו, קבעה השופטת כי התקיימו התנאים להתרת הנישואין גם ללא הסכמת הנתבע. לבסוף, העירה השופטת לצדדים, כי מערכת המשפט אינה משחק ודרשה מהם להתייחס להליכים המשפטיים בכבוד הראוי.
השופטת התירה את נישואי הצדדים, וחייבה את הנתבע בהוצאות של 2,000 שקל.
במקרה זה, חרג בית המשפט לענייני משפחה מהדרך שהותוותה בפסיקה במקרים מעין אלו, וקבע שלאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה ניתן להתיר את נישואיי הצדדים, אף ללא חוות דעת להוכחת הדין הזר של המדינה בה נערכו הנישואין, כפי שדורש החוק. בית המשפט נקט בשיטה יצירתית על מנת לתת סעד משפטי מהיר לאישה, מבלי לגרור אותה להוצאות משפטיות נוספות ומיותרות.
לפסק הדין בעניין פלונית נ' פלוני
* הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני משפחה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.