הסייעת, תבעה מבעלת הגן פיצויי פיטורים ונדחתה. היא תיאלץ לפצות אותה לאחר שביהמ״ש קבע שהודעה מכפישה ששלחה בווטסאפ לקבוצת ההורים הייתה שקרית ואינטרסנטית.
בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה בעלת גן ילדים במרכז הארץ נגד סייעת שלה לשעבר. הסייעת פרסמה בקבוצת הווטסאפ של הורי הגן כי התפטרה לאחר שלא שולמו לה זכויות ובשל ״התנהגות לא נאותה״ כלפי הילדים. בית הדין מצא כי אין אמת בפרסומים וחייב אותה בפיצוי של כ-15,000 שקל.
הסייעת החלה לעבוד בגן ב-2012. בסוף שנת 2015 היא התפטרה ותבעה הפרשי שכר, פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות.
לדבריה, היא ״התפטרה בדין מפוטרת״ עקב פגיעה חוזרת ונשנית בזכויותיה וחוסר נכונות של בעלת הגן לשלם לה את המגיע לה. היא הסבירה כי לפי הסכם העבודה ביניהן הגיע לה שכר של 5,000 שקל נטו, בעוד שולם לה שכר של 5,000 ברוטו.
בעלת הגן טענה שההסכם קבע שהשכר יהיה 5,000 ברוטו והסייעת קיבלה את כל הזכויות המגיעות לה. במקביל היא הגישה תביעה נגדית בה טענה בין היתר כי הסייעת פרסמה בווטסאפ של הגן שהיא עוזבת בגלל ״אי סדרים בתשלום״ ובשל ״התנהגות לא נאותה״ בגן כלפי ילדים. לטענתה, מדובר בפרסומים שקריים שנועדו לגרום לעזיבת הורים ומעבר לגן שפתחה הסייעת בסמוך לאחר התפטרותה.
הסייעת טענה מצידה כי היה זה מחובתה לדווח להורים על ״צעקות, דחיפות וכיוצא באלה״. היא הדגישה כי מעולם לא שידלה הורים להוציא את ילדיהם מהגן ואם משפחות עזבו בעקבות התנהלות הגננת, אין לה אלא להלין על עצמה.
רכילות כללית
השופטת חנה טרכטינגוט דחתה את תביעת הסייעת לפיצויי פיטורים ולהפרשי שכר מהיעדר הוכחה. ״התובעת לא הוכיחה כי הנתבעת הפרה את הסכם העבודה ושילמה לה שכר נמוך מהמוסכם, לא הוכיחה כי נתנה התראה כנדרש וכי קיים קשר בין ההפרה הנטענת להתפטרות״, כתבה השופטת בהקשר זה.
עם זאת נקבע כי על בעלת הגן לפצות את הסייעת על ניכוי ימי היעדרות ואי מסירת הודעה על תנאי שכרה.
בנוגע לפרסום בווטסאפ כתבה השופטת כי לא ברור מהי ההתנהגות הלא נאותה כלפי ילדים בגן אליה כיוונה הסייעת בהודעה ומדוע התפטרה. לדבריה, הפרסום מייחס לגננת חוסר אמינות כלפי הסייעת וכלפי ההורים שילדיהם בגן ומייחס בעקיפין פגיעה בילדים חסרי ישע ולכן הוא מהווה לשון הרע.
השופטת הבהירה כי הסייעת לא הוכיחה אי סדרים בתשלום, למעט איחור בהעברת ההפרשות לפנסיה שתוקן. באשר להתנהגות לא נאותה כלפי ילדים, מדובר באמירה כללית שתוכנה לא הוכח על ידי הסייעת והעדה ומטעמה.
בנסיבות אלה, קבעה השופטת, לסייעת לא עומדת ההגנה בחוק: ״פרסום כללי על התנהגות לא נאותה כלפי ילדים לא עונה על האינטרס של ההורים למידע ומדובר ברכילות כללית״.
עוד נכתב בפסק הדין כי ניכר שהפרסום נעשה על מנת לפגוע בבעלת הגן ולקדם את עסקיה של הסייעת. השופטת ביססה מסקנה זו על כך שהפרסום לא נעשה בזמן אמת, אלא מספר חודשים לאחר האירוע ורק לאחר שהסייעת התפטרה ותכננה להקים גן משלה.
שנית, הפרסום נעשה ביחד עם פרסום נוסף בדבר אי סדרים בתשלומים שהגיעו לסייעת לטענתה, כאשר להורים לא היה כל ענין בפרסום זה.
בסופו של דבר חויבה הסייעת לפצות את הגננת ב-15,000 שקל בקיזוז 1,719 שקל שנפסקו לטובתה.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובעת: עו"ד שירית קדם-שלו
- ב״כ הנתבעת: עו"ד אורן יוגב
עו״ד יעקב מנור
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין