נתנו לאחיהם לטפל בחובות המשק – ודרשו פיצוי על חלקם בנכס

לאחר ששבעה אחים הסתלקו מעיזבון ההורים לטובת אח שלהם, אחד מהם טען כי הם עשו זאת בתמורה לפיצוי על חלקם היחסי במשק החקלאי. ביהמ"ש דחה את הטענה אך קבע שכל האחים יתחלקו בהכנסות מהמשק

שבעה אחים שוויתרו על זכויות במשק חקלאי עם חובות לטובת אחיהם, לא יקבלו ממנו פיצוי על חלקם – כך נקבע לאחרונה בבית המשפט למשפחה באשדוד. בסמוך לפטירת הורי הצדדים רבצו על המשק שבדרום הארץ חובות כבדים אשר עלו על שוויו. על רקע זה חתמו שבעה מילדיהם על תצהירי הסתלקות מהעיזבון לטובת אחיהם הנתבע. השופטת עפרה גיא קבעה שתצהירי ההסתלקות מדברים בעד עצמם והם לא זכאים לפיצוי. עם זאת נקבע שכל האחים זכאים להתחלק ברווחים, פירות והכנסות שיתקבלו מהמשק.

ב-2010 התייתמו הצדדים מהוריהם המנוחים – בעלי המשק המקוריים – אשר לא הותירו אחריהם צוואה. בתקופה זו רבצו על המשק חובות בסך 2,532,000 שקל בעוד ששווי המשק עצמו הוערך ב-2,500,000 שקל בלבד. בנסיבות אלה חתמו התובע וששת אחיו על תצהירי הסתלקות מעיזבון ההורים לטובת אחיהם השמיני, הנתבע.

אלא שזמן קצר לאחר מכן קרתה תפנית בעלילה. הנתבע, שקיבל בעלות על המשק, הגיע להסדר חוב עם נושי המשק לפיו ישולמו 9% בלבד מסכום החוב לצורך סילוקו הסופי. במקביל, שווי המשק הלך והאמיר, עד שהגיע לכ-4 מיליון שקל. התובע, שהבין בדיעבד כי הוא ואחיו ויתרו על נכס בעל ערך, הגיש בנסיבות אלה את התביעה לבית המשפט, ביולי 2020.

לטענתו בסמוך לפטירת ההורים הוסכם עם הנתבע שהוא יפצה את האחים תמורת ויתורם על חלקם במשק. אלא שבדיעבד התברר לו שלנתבע תכניות אחרות – לנשל את אחיו מירושת ההורים.

בהקשר לכך סיפר התובע שהוא ואחיו הוחתמו בחטף על תצהירי ההסתלקות לטובת הנתבע, כאשר מבחינת כולם היה ברור שהוויתור נעשה תמורת פיצוי. לאור זאת טען התובע שמגיע לו ולששת אחיו פיצוי מהנתבע.

לעומתו טען הנתבע שתצהירי ההסתלקות מדברים בעד עצמם, ומשכך על התביעה להידחות.

רק טעות בכדאיות

השופטת גיא דחתה את טענת התובע לפיה הוא ואחיו הוחתמו בחטף על תצהירי ההסתלקות מבלי להבין במה מדובר. היא ציינה בהקשר זה כי מעדות עורכי הדין שבפניהם נחתמו התצהירים, עולה שמדובר במסמכים קצרים ביותר, בני שורה אחת, ופשוטים להבנה.

גם העובדה שמדובר במהלך משפחתי כולל בו היו מעורבים כלל האחים, קבעה השופטת, מחליש את הטענה לפגמים בגמירות הדעת. בנוסף, קבעה, העובדה שעניין הפיצוי תמורת הוויתור לא עוגן בכתב פועלת אף היא לחובת התביעה.

מנגד, הבהירה השופטת, גרסת הנתבע לפיה ויתור אחיו נעשה על רקע החובות הכבדים שרבצו על המשק באותה תקופה ואי רצונם לקחת חלק בהליך להסדרתם – סבירה יותר. היא נימקה שהעובדה כי בהמשך החובות פחתו ושווי המשק עלה, משכללת לתובע ואחיו לכל היותר טענה של כדאיות בעסקה, שאינה עילה לביטול חוזה.

"להתרשמותי", כתבה השופטת, "התובע ואחיו שראו כי גובה החוב בעת הרלוונטית עלה על שווי המשק, חששו כי יכול ויחוייבו בחובותיו והעדיפו ליתן לנתבע את הזכויות בו. ככל הנראה הם לא העריכו שבסופו של יום, סכום החוב יופחת לסך של מאות אלפי שקלים בלבד ושווי המשק יעלה לסך של מעל ארבעה מליון. עם זאת, אין בטעות בכדאיות העסקה בכדי להביא לביטול ההסכם".

לפיכך השופטת דחתה את התביעה לפיצוי בגין ויתור אחי הנתבע על חלקם במשק.

מנגד, היא קיבלה את תביעתם לקבלת רווחים, פירות והכנסות המתקבלים מהמשק, לאחר שהנתבע הודה במסגרת תביעה אחרת בהתחייבותו לחלוק עם אחיו את הזכויות העתידיות במשק.

• ב"כ התובע: עו"ד נתנאל מויאל
• ב"כ הנתבע: עו"ד עופר רוזנבלום

עו"ד צביקה גלזר עוסק/ת ב- נחלות ומשקים במושבים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין