בית המשפט קבע כי היה כשל רשלני בהתנהלות הצוות בבית החולים רמב"ם, שלא דאג להשגחה ראויה על החולה והתעכב בביצוע בדיקה קריטית למרות הסיכון הגבוה לדימום מוחי בהיותו מטופל במדללי דם.
משרד הבריאות ישלם יותר ממיליון שקל עקב רשלנות חמורה בהשגחה ובטיפול בחולה שנפל ומת עקב דימום מוחי. בפסק הדין שניתן לאחרונה על-ידי סגן נשיאת בית משפט השלום ברמלה מנחם מזרחי, נמתחה ביקורת חריפה על ההתנהלות בבית החולים רמב"ם שבחיפה. נקבע כי הצוות הרפואי לא עשה דבר כדי למנוע את נפילת המנוח חרף הסיכון הגבוה לדימום מוחי במצבו, וכי הרשלנות נמשכה גם לאחר הנפילה בשל עיכוב בהעברתו לבדיקת CT, שלו נערכה בזמן ייתכן שאפשר היה להציל את חייו.
המנוח אושפז בדצמבר 2013 בעקבות קשיי נשימה ובלבול וטופל במדללי דם. במסמכים הרפואיים בעניינו נכתב במפורש כי בשל מצבו הלא יציב הוא בעל סיכון גבוה לנפילה.
ואכן, יומיים לאחר שאושפז נפל המנוח בדרכו לשירותים. הרופאה התורנית הזמינה בדיקת CT אך לקח יותר משעתיים עד שהמנוח עבר אותה והתגלה אצלו הדימום המוחי. בשלב זה המנוח הועבר לניתוח דחוף אך בסופו של דבר הוא נפטר מספר שעות לאחריו.
ב-2017 הגישה אלמנתו תביעת רשלנות רפואית בשמה ובשם עיזבונו נגד משרד הבריאות כבעליו של בית החולים.
בתביעה הועלו טענות כנגד התנהלות הצוות הרפואי בשני שלבים: בשלב בו אושפז המנוח והוגדר כבעל סיכון גבוה לנפילה ולמרות זאת לא היה נתון להשגחה מתאימה, ובשלב שלאחר הנפילה שבה לא טרחו לזרז את בדיקת ההדמיה מה שעיכב את כניסתו לניתוח.
משרד הבריאות טען שהטיפול במנוח היה מקצועי לאורך כל הדרך. נטען, כי למרות הסיווג של המנוח, בפועל סכנת הנפילה לא הייתה כה גבוהה שכן היה עצמאי ובהכרה מלאה. אם לא די בכך, נטען כי האחריות מוטלת על כתפי המשפחה, שלא השגיחה עליו כמו שצריך.
עוד נטען כי בדיקת ה-CT הוזמנה מיד לאחר הנפילה אך כחצי שעה לאחר מכן מצבו של המנוח הידרדר ובוצעה בו החייאה כך שהיה זה בלתי אפשרי לבצע אותה בשלב זה.
הרשלנות גרמה למוות
סגן נשיאת בית המשפט השופט מנחם מזרחי דחה את טיעוני משרד הבריאות, ומתח ביקורת חריפה על ההתנהלות של הצוות הרפואי.
השופט הבהיר כי אינו מקבל את נסיון ההתנערות של משרד הבריאות מסיווג סיכון הנפילה של המנוח, וכי במקרה הנוכחי על הצוות היה להשגיח עליו שבעתיים לנוכח העובדה שטופל בנוגדי קרישה המעלים משמעותית את הסיכון לדימום מוחי ומוות עקב נפילה.
השופט קבע כי הצוות צריך היה לנקוט בכל האמצעים האפשריים כדי למזער את הסיכון לנפילה, ובכלל זה לקשור את החולה ולהעניק לו עזרה בכל פעולה בסיסית. בתוך כך השופט דחה את הניסיון להטיל את האחריות על שכם בני המשפחה, שלא עודכנו כי המנוח נמצא בסכנה גבוהה לנפילה, ושנפילה עלולה לסכן את חייו.
השופט הוסיף כי הכשל הרשלני המשיך גם בשלב שלאחר הנפילה שכן העיכוב המיותר בבדיקת ה-CT מנע גילוי מוקדם של הדימום, מה שיכול היה להציל את חיי המנוח.
לפיכך נקבע כי רשלנות הצוות הרפואי הביאה למותו של המנוח, ומשרד הבריאות צריך לשלם על הנזקים שנגרמו לו ולאלמנתו ובהם כאב וסבל, אובדן חיים, הפסדי הכנסה ואובדן שירותי בעל. סכום הפיצוי הכולל הועמד על 850,056 שקל ויתווספו לו 198,912 שקל עבור שכר טרחת עורך דין ו-23,400 שקל עבור הוצאות משפט.
מבית החולים רמב"ם נמסר בתגובה:
פסק הדין התקבל אצלנו לאחרונה ואנו לומדים אותו. צר לנו על מותו של המנוח ז"ל. אנו סבורים כי הצוות קיבל החלטות נכונות במקרה הזה - המטופל היה עצמאי ונפל בעת שהלך בכוחות עצמו, ולאורך כל האירוע היה המטופל בהשגחה צמודה של הצוות הרפואי. הבירור והטיפול שקיבל ניתנו במהירות שהלמה את מצבו הרפואי. בית החולים בוחן את האפשרות להגשת ערעור על פסק הדין.
עו"ד אייל בן ישי
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין