התובע נפצע כשדלת הכניסה למכללה באשקלון נסגרה עליו בעוצמה. במסגרת תביעתו נגד המכללה היא האשימה אותו בכך שנדחף בכוח כשהכנף עמדה להיסגר. ביהמ"ש אמנם הטיל עליו אשם תורם אך לא פטר את המכללה מאחריות.
בית משפט השלום בקריית גת קיבל לאחרונה חלק מתביעה שהגיש גבר כבן 63 שנפצע בכתפו בזמן שניסה לעבור בדלת הכניסה המסתובבת של המכללה האקדמית אשקלון. המכללה אמנם טענה שהדלת הייתה תקינה והתובע פשוט נדחף לתוכה בזמן הלא נכון, אך סגן הנשיאה אור אדם קבע כי מרב האשמה בכל זאת מוטל עליה מאחר שלא ערכה בדיקות תקופתיות. לתובע נפסק פיצוי של יותר מ-100 אלף שקל (כולל הוצאות משפט).
התאונה התרחשה בספטמבר 2015. בתביעה שהגיש 3 שנים לאחר מכן, טען התובע כי ברגע שעבר בדלת הוא "נגרר" בסיבוב וכתפו השמאלית נלכדה בעוצמה בין כנפי הדלת.
הוא ביקש לקבוע שהמכללה אחראית לפגיעה וצריכה לשלם לו על כך פיצוי בין היתר משום שלא דאגה להתקנת מגנוני בטיחות שיכלו למנוע את התאונה.
בהיבט של הנזק הוא טען כי מאז התאונה הוא מוגבל בתנועה ובהרמת משקלים. הוא גיבה את טענותיו בחוות דעת מומחה בה נקבע כי שרירי הכתף שלו נפגעו ושיעור הנכות שלו עומד על 40% לצמיתות.
מנגד טענה המכללה כי האחריות חלה רק על התובע, שניסה "להידחק" בדלת כאשר הכנף עמדה להיסגר. העובדה היא, לדבריה, כי כל מי שנכנס בדלת לפני ואחרי התובע לא ניזוק.
המכללה הוסיפה כי שנתיים קודם לתאונה הדלת עברה בדיקות ואף הותקנו בה מנגנוני בטיחות, כך שהאירוע לא היה מתרחש לו התובע היה ממתין ונכנס מבלי להידחף.
בהיבט הנזיקי, המכללה הגישה חוות דעת מומחה שסתרה את ממצאי המומחה מטעם התובע ולפיה שיעור הנכות שלו עומד על 20% בלבד.
נדחף, אבל בכל זאת...
השופט אדם קיבל את עמדת המכללה באשר לקרות התאונה וקבע כי סביר יותר שהתובע נפגע משום שנכנס בשלב מאוחר יחסית, כאשר הכנף כבר החלה להיסגר.
עם זאת, השופט קבע כי בכל זאת עיקר האחריות מוטל על המכללה. זאת, מאחר שהדלת, שנמצאת באחריותה, לא נבדקה בשנתיים שלפני התאונה ולא נעשה בה כל טיפול מאז.
כמו כן, השופט זקף לרעת המכללה את העובדה שלא הביאה את יועץ הבטיחות לעדות ולא הוכיחה בראיות שאכן הותקנו בדלת מנגנוני בטיחות תקינים.
מנגד, העובדה שהתובע נפגע מעידה בעיניו על כך שיש סבירות גבוהה שלא היו בדלת מנגנוני הגנה בתקופת התאונה. "בלתי סביר כי דלת חשמלית מסתובבת תיוצר בלי שיהא בה מנגנון בטיחות למקרים כאלה, שכן אחרת היא עלולה "למחוץ" כל מי שנכנס ברגע האחרון", כתב השופט בהקשר זה.
באשר לחלוקת האחריות השופט קבע כי המכללה תישא ב-85% מהאחריות ו-15% ייחשבו כאשמתו התורמת של התובע.
אשר לפיצוי, השופט אימץ דווקא את חוות דעתו של המומחה מטעם המכללה שהייתה בעיניו מקיפה וממצה יותר מזו שהוגשה מטעם התובע.
כיוון שהתובע לא עובד, גם לא במשק הבית, השופט לא פסק לו הפסדי שכר. הפיצוי, שהועמד על כ-80 אלף שקל, נפסק לפיכך על נזק לא ממוני ועל הוצאות רפואיות שונות ועזרת הזולת. בנוסף, המכללה תישא בהוצאות משפט של כ-24 אלף שקלים.
- באי כוח התובע: עו"ד רועי אסור ועו"ד דניאל רווח
- בא כוח הנתבעת: עו"ד יריב מדר
עו"ד ליבה צנז
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין