האיש נפגע מאופנוע בעת שחצה את הכביש במעבר חצייה. הוא סירב להתפנות באמבולנס, ורק בחלוף כחצי שנה מהתאונה הוא החל לסבול מבעיות נוירולוגיות וקוגניטיביות. ביהמ"ש קיבל את גרסתו לאירוע וחייב את המבטחת לשלם.
בית משפט השלום בירושלים פסק לאחרונה פיצוי של 442,450 שקל להולך רגל שנחבל בראשו לאחר שנפגע על ידי אופנוע בעת חציית מעבר חצייה בתל אביב. זאת, אף שרק כחצי שנה לאחר התאונה החל לסבול מתסמינים שקשורים לתאונה. השופטת הבכירה יעל הניג אימצה את פסיקת המומחה הרפואי שקבע לתובע נכות רפואית נוירולוגית – קוגניטיבית קבועה בשיעור של 15% והעמידה את נכותו התפקודית על 12%.
לפי גרסת הנפגע, באוקטובר 2011 בעת שהחל לחצות מעבר חצייה בתל אביב, הגיח לפתע אופנוע, פגע בו בעוצמה רבה וגרם לו לחבלות. בעוד שרוכב האופנוע פונה באמבולנס לבית החולים, הולך הרגל סירב לעלות לאמבולנס והתפנה מהמקום בכוחות עצמו.
לאחר מספר שעות הוא פנה לחדר המיון בבית החולים "תל השומר" שם נבדק ואובחן כסובל מ"חבלות קהות". כעבור שבוע הוא פנה לנוירולוג שבדק אותו לנוכח תלונותיו על כאבי ראש, הפרעות תחושה בפנים והפרעות בראייה.
הנוירולוג לא מצא הסבר לתופעות ורשם לנפגע תרופות נגד כאבי ראש, אך כעבור כחצי שנה הוא החל להתלונן על שכחה ועל קשיים בריכוז ובהבנה, והופנה לאבחון קוגניטיבי.
האבחון הראה שהנפגע סבל מליקויים קוגניטיביים כגון קושי בשמירה על ערנות וקשב לאורך זמן, נטייה לאימפולסיביות, קשיים בתכנון וארגון, האטה משמעותית בזמן התגובה ויכולת למידה נמוכה מהנורמה.
על כן, ביולי 2013 הנפגע הגיש תביעה נגד רוכב האופנוע שפגע בו ונגד "הפול" - שביטחה את האופנוע בביטוח חובה. לדבריו, הוא נחבל בתאונה בראשו, והפגיעה היא זו שגרמה לו לנכות נוירולוגית – קוגניטיבית שמתבטאת בין היתר בתגובה איטית, פגיעה בריכוז ותחושת בלבול. לטענתו, תפקודיו בעבודה ובבית נפגעו, והפגיעה מונעת ממנו להרחיב את פעילותו הכלכלית כעצמאי ולהשתכר בהתאם.
מנגד, "הפול" טענה שהתובע לא הוכיח כי תפקודו בעבודה נפגע אחרי התאונה . היא הוסיפה כי התובע נמנע במכוון מלהעיד אנשים שעובדים איתו, כדי שלא יעידו שהוא היה מבולבל עוד לפני התאונה. כך על פי הנטען, הנפגע היה טועה בהוצאת חשבוניות בעבודה – הרבה לפני שנפגע בתאונה.
תיאור מדויק ואותנטי
השופטת הבכירה הניג מינתה נוירולוג מומחה שבחן את המסמכים הרפואיים, ביצע לתובע בדיקה קלינית, וקבע כי בעקבות התאונה נותרה לו נכות נוירולוגית – קוגניטיבית קבועה בשיעור של 15% בשל ליקויים בריכוז וביכולת הוויסות העצמי.
השופטת הסתמכה על קביעת המומחה הרפואי לצורך קביעת שיעור הנכות התפקודית וקבעה שנכותו התפקודית – המיועדת לחישוב הפיצויים – היא בשיעור של 12%. זאת משום שעל אף הפגיעה הקוגניטיבית, לא חלה ירידה בשכרו של התובע לאחר התאונה.
השופטת הבהירה כי המסמכים הרפואיים מבית החולים תמכו בגרסת התובע וכללו תיאורים ספציפיים וממוקדים מפיו. היא ציינה כי עדות התובע הותירה עליה "רושם של חוסר תחכום, נאיביות ואף אימפולסיביות מסוימת. התרשמתי שבפתח החקירה מסר תיאור מדויק ואותנטי של העובדות אשר נקלטו בתודעתו בזירה".
בסיכומו של דבר, "המאגר הישראלי לביטוח רכב- הפול" חויבה לשלם לתובע סך של 384,038 שקל בגין "כאב וסבל", הפסדי השתכרות, עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות. לסכום זה יתווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 58,412 שקל.
ב"כ התובע: עו"ד נזיקין חרל"פ, עו"ד ולדמן
ב"כ הנתבעת: עו"ד הקמן
עו"ד מאיה וייס טמיר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין