חברת הביטוח טענה שכל אחד יכול ללמוד מה תסמיני המחלה כך שאי אפשר לקבוע שתלונות המבוטח מהימנות. עמדתה נדחתה והיא חויבה לפצותו
בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של מבוטח שנפגע בתאונת דרכים, והורה לחברת הביטוח לפצותו. לאחר התאונה התובע החל לחוש עייפות וכאבים. הוא אובחן כחולה בפיברומיאלגיה, נקבעה לו נכות בביטוח לאומי, והוא נאלץ להפחית בעבודתו כספר עצמאי. חברת הביטוח שלו, "כלל", טענה שהמחלה לא הוכחה ושאי אפשר לייחס את מצבו הרפואי של התובע דווקא לתאונה הזו, שכן הוא נפגע בעבר בתאונת דרכים אחרת. השופטת אורלי מור-אל קבעה שהמחלה קיימת והיא התפרצה לאחר התאונה האחרונה. "כלל" חויבה לפצות את התובע ואת אשתו, שנזקקה לאשפוז וסבלה מכאבים בעקבות התאונה.
בני הזוג נפגעו בתאונת דרכים בשנת 2014 כאשר רכב פגע ברכבם מאחור. התובע היה בדרך חזרה מעבודתו ולכן התאונה הוכרה בביטוח לאומי כתאונת עבודה.
התובע (44) ספר במקצועו, התלונן לאחר התאונה על כאבי צוואר וגב, כאבים בכל הגוף המלווים בעייפות וקושי בתפקוד, ולאחר בירור רפואי אובחן כחולה בפיברומיאלגיה. מומחה בתחום הראומטולוגיה מטעם בית המשפט קבע שנותרה לו נכות בשיעור 10% בגין המחלה.
אשתו (39) של התובע, שהייתה בהריון מתקדם בזמן התאונה, סבלה מכאבים ואושפזה ליממה לצורך השגחה.
התובע טען שעקב מצבו הרפואי הוא נאלץ להפחית בהיקף עבודתו ויש לקבוע לו נכות גבוהה יותר.
"כלל" טענה שלא ניתן לקבוע שתלונות התובע על אודות תסמיני המחלה מהימנות. לחילופין היא טענה שיש לייחס את מצבו הרפואי של התובע גם לתאונה קודמת שעבר ולהפחית את שיעור הנכות שקבע המומחה.
מחלה שהתפרצה
השופטת אורלי מור-אל אימצה את חוות הדעת הרפואית. היא הסבירה כי המומחה הרפואי ציין שגם אם נקבעה לתובע נכות בעבר, אין לייחס אותה למצבו כיום כיוון שרק לאחר התאונה הנוכחית הוא החל להתלונן על עייפות וכאבים ואובחן כחולה בפיברומיאלגיה.
טענת הנתבעת בעניין מהימנות תלונות התובע נדחתה. השופטת הסבירה כי אף שאין בדיקה אובייקטיבית שמאבחנת את המחלה, המומחה הסתמך על ניסיון קליני של אלפי מקרים.
כמו כן, היא התרשמה שהתובע אכן נאלץ להפחית בהיקף עבודתו.
סך הכל, בגין הפסדי שכר בעבר, אובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות ואחרות, עזרת צד שלישי ונזק לא ממוני ובניכוי פיצוי רעיוני מביטוח לאומי, נפסק לתובע פיצוי בסך 141,672 שקל.
לטובת האישה פסקה השופטת פיצוי של 19,000 שקל, אף שלא נותרה לה נכות. היא נימקה את החלטתה לפסוק פיצוי על הצד הגבוה בכך שהתובעת נזהרה באותה תקופה מבדיקות הדמיה ותרופות חזקות בשל הריונה, וייתכן שהדבר הגביר את סבלה.
בנוסף נפסקו לתובעים שכר טרחת עורך דין בשיעור של 15.21% מסכום הפיצוי והחזר אגרה.ב"כ התובעים: עו"ד ענת גינזבורג
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אברהם דויטש
עו"ד גיל זיסר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין