נלחם באימו על רכושה בעודה בחיים – והפסיד את הירושה

אם לחמישה הורישה את הרכוש, שכולל משק חקלאי, לארבעה מילדיה ונישלה את הבן הצעיר. הוא התנגד לצוואה בטענה שאחיו הפעילו על האם השפעה בלתי הוגנת אך טענותיו נדחו

השופטת ענת אלפסי דחתה לאחרונה התנגדות לצוואה שהגיש אדם נגד אחיו. המתנגד נושל מצוואת אמם של הצדדים בה נקבע כי יירשו אותה רק ארבעה מתוך חמשת ילדיה. הוא טען שהאחים הפעילו על האם השפעה בלתי הוגנת. האחים טענו כי זה היה רצונה של האם לנוכח התנהגותו המחפירה של המתנגד בהליכים קודמים נגדה. השופטת קיבלה את טענותיהם וקבעה שהצוואה תקפה והגיונית.

האם המנוחה ובעלה עלו ארצה לפני שנים רבות ורכשו משק חקלאי במושב. במהלך השנים הם הביאו לעולם שבעה ילדים, אך שניים מהם נפטרו. האב נפטר ב-1997 ולאחר מותו הועברה הבעלות במשק לאם.

בסוף שנת 2009 חתמה האם על תצהיר בו התחייבה להעביר את זכויותיה במשק לבנה הצעיר, אך זמן קצר לאחר מכן היא הודיעה לו שאינה מעוניינת להעביר אליו את הזכויות וביקשה לבטל את ההתחייבות. בסיומו של הליך שנמשך חמש שנים ניתן פסק דין המאשר את הביטול. ערעור שהגיש הבן נדחה תוך חיובו בהוצאות כבדות.

בדצמבר 2010 ערכה המנוחה צוואה לפיה היא מורישה את כלל רכושה לארבעה מתוך חמשת ילדיה מבלי לציין דבר לגבי בן הזקונים.

בהתנגדות לצוואה טען הבן כי אמו הייתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת של ארבעת אחיו ובראשם אחד הבנים שמשמש כחבר הנהלת המושב בו מצוי המשק. הוא הדגיש שהאם רצתה שרכושה יחולק בין כלל ילדיה בחלקים שווים וכי אחיו הסיתו את האם נגדו. הוא הוסיף שיש לבטל את הצוואה גם מחמת טעות, בהעדר הסבר הגיוני לנישולו.

האחים טענו מנגד כי הצוואה משקפת את רצונה האמיתי של האם, שנפגעה קשות מהתנהגות בנה הצעיר שניסה לנשל אותה מהמשק, ניהל מולה מאבק משפטי קשה והתנהג כלפיה באופן מחפיר.

סתירה מהותית

השופטת ענת אלפסי מבית המשפט למשפחה באשדוד דחתה את ההתנגדות. היא ציינה שקיימת סתירה פנימית מהותית בין עמדת המתנגד בהליך הקודם, לפיה יש לתת תוקף מלא להתחייבות עליה חתמה אמו בנובמבר 2009, לבין עמדתו בהליך זה לפיה אין לתת תוקף לצוואה שעליה חתמה בשנה שלאחר מכן. זאת, מבלי להציג ראיות לשינוי קוגניטיבי כזה או אחר שחל אצל אמו.

השופטת הוסיפה כי מהעדויות עלה שהמנוחה הייתה אישה עצמאית, שהביעה את רצונה באופן ברור ומפורש. היא הדגישה כי אמנם המנוחה נזקקה מידי פעם לעזרה פיזית מילדיה, כמקובל בגיל השלישי, אך אין בכך כדי להעיד על השפעה בלתי הוגנת.

זאת ועוד, ניכר שהמנוחה עמדה בקשר עם כל גורם בו הייתה מעוניינת, לפי רצונה, והיא לא הייתה מבודדת. לדברי השופטת, מסרטון שהציגו האחים בו נצפית המנוחה במהלך אישור הצוואה עולה כי היא הביעה את דעתה בקול רם וצלול, כשהיא מבהירה שאינה מעוניינת להוריש דבר לבן הצעיר בשל התנהלותו כלפיה והיותו ״נגדה״ כלשונה.

עוד כתבה השופטת כי משעה שהמתנגד לא שיתף פעולה עם דרך החיים שהתוותה אמו ובחר להתנצח עמה בהליכים משפטיים קשים, ניתן בהחלט להבין את עמדתה של המנוחה.

המתנגד חויב בהוצאות בסך 30,000 שקל.

לפסק הדין המלא בתיק 35425-07-18 

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין