עצמאית שפוטרה הוכרה כעובדת - אך יצאה מבית הדין בלי שקל

מנהלת משאבי אנוש שהעניקה שירותים לחברה הצליחה לשכנע כי השתלבה בעסק. אולם השופטת קבעה ששכרה כעצמאית גבוה מזה שהיה משולם לה כשכירה, ולכן היא לא זכאית להפרשים

תביעה בסך מיליון וחצי שקל עבור זכויות סוציאליות כתוצאה מהכרה בעעוסקת עצמאית כעובדת, לצד פיטוריה ללא שימוע ובמהלך טיפולי פוריות, הסתיימה לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל אביב בדחייתה המלאה תוך חיוב האישה בהוצאות משפט. מסקנת השופטת ערמונית מעודד הייתה שפיטורי התובעת היו ענייניים, ושחרף ההכרה ביחסי עובד-מעסיק - שכרה הקבלני גבוה מזה שהייתה מקבלת כשכירה ולכן היא אינה זכאית להפרשים.

התובעת התקשרה עם הנתבעת, חברה בענף הקוסמטיקה, בהסכם למתן שירותי ייעוץ בתחום משאבי אנוש, באמצעות עסק עצמאי בבעלותה. בנספח לחוזה הוצהר שלא מתקיימים יחסי עבודה בין הצדדים, ולכן התובעת אינה זכאית לזכויות סוציאליות כמו של עובדת שכירה. במהלך תקופת ההתקשרות עברה האישה, אם חד-הורית לילד כבן 13, טיפולי פוריות.

לאחר כחמש שנות התקשרות, בקיץ 2017, הוחלט בחברה להביאה לידי סיום. בתגובה לטענת העובדת בזמן אמת שהיא נמצאת בטיפולי פוריות ולכן מוגנת מפני פיטורים, פנתה החברה לקבלת היתר מהממונה על חוק עבודת נשים - שהתקבל תוך זמן קצר. ערעור האישה על ההחלטה נדחה בהליך קודם.

בתביעה שהוגשה לבית הדין כשנתיים לאחר תום ההתקשרות טענה התובעת שיש להכיר בה בדיעבד כעובדת של החברה, ולפסוק עבורה בהתאם הפרשי שכר בגין זכויות סוציאליות כמו דמי הבראה, פנסיה וחופשה. עוד טענה שפוטרה ללא שימוע ורק בשל טיפולי הפוריות שעברה, בניגוד לחוק עבודת נשים וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. סכום התביעה הועמד על מיליון וחצי שקל.

החברה, מצדה, הדגישה את דרישת התובעת בזמן אמת להתקשרות עימה במתכונת של עצמאית. מכל מקום, טענה הנתבעת, גם אם תוכר התובעת כעובדת - יש לקזז את הזכויות המגיעות לה כשכירה מהתמורה הקבלנית ששולמה לה. נטען שמדובר בתביעה ה"משקפת חוסר תום לב קיצוני", תוך אזכור שמגישתה התחזתה לפסיכולוגית חברתית מבלי שבאמת מחזיקה בתואר הזה.

"פחדתי ממנה"

השופטת מעודד קבעה שהתקיימו יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים, באופן המקנה לתובעת - ברמה העקרונית - זכאות לשכר הכולל זכויות סוציאליות. "מהראיות שהוצגו בפנינו שוכנענו כי התובעת השתלבה בעסק הנתבעת, תפקידה כמנהלת משאבי אנוש היה חלק אינטגרלי מליבת הפעילות, והעבודה שבוצעה על-ידה הייתה נחוצה לפעילות הרגילה של הנתבעת", כתבה.

אלא שעם זאת מצאה השופטת כי התמורה הקבלנית ששולמה לתובעת בפועל הייתה גבוהה יותר מהשכר החלופי אותו הייתה מקבלת לו הייתה מוגדרת מלכתחילה כעובדת שכירה. בנסיבות אלה נקבע שהיא אינה זכאית להפרשים כלשהם עבור זכויות סוציאליות, משלא הוכח כי נגרם לה נזק כספי.

מפלה נוספת חוותה התובעת בטענתה לפגמים בסיום העסקתה. השופטת שוכנעה שהלכה למעשה היא פוטרה מטעמים ענייניים שאינם קשורים בטיפולי הפוריות שעברה, ועל רקע תלונות של עובדים על התנהלותה. כך למשל, מישהי שעבדה כמזכירה בתקופה החופפת לתובעת העידה במהלך המשפט שהאחרונה ניצלה אותה ושהיא פחדה ממנה, מאחר שידעה "שיש לה את היכולת למרר את חיי".

בסופו של יום דחתה השופטת את התביעה על כלל רכיביה, תוך חיוב העובדת ב-15,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד לטובת מעסיקתה לשעבר.

• ב"כ התובעת: עו"ד אחז אגם
• ב"כ הנתבעת: עו"ד רפי הולין ועו"ד מעיין ויס לוי

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.