בקשת האב, שנשאר לגור בבית המשותף שלו ושל גרושתו במרכז, לפטור מתשלום הוצאות המגורים של ילדיו (מדור) נדחתה בשבוע שעבר. בעוד שהאב טען כי הוא כבר משלם לגרושתו 1,700 דולר בחודש, נקבע כי מדובר בהחזר עבור המגורים שלו בבית, שאינו קשור למדור המגיע לילדיו המתגוררים עם אמם בשכירות.
בני הזוג נישאו במאי 1999 ונולדו להם שלושה ילדים. תשע שנים לאחר מכן התגלע משבר ביחסיהם, והם חתמו על הסכם גירושין.
דיוני מזונות?
פנו ל- עורך דין משפחה
בהסכם נקבע כי הילדים יהיו במשמורת של האם, עם הסדרי ראיה לאב; האב ישלם לאם 2,500 שקל לחודש בעבור כל ילד; לגבי בית המגורים של המשפחה, נקבע כי האם והילדים יתגוררו בו במשך שנה אחרי הפרידה, ולאחר מכן הם יעברו לבית שכור, ואילו האב יישאר לגור בבית. עוד הוסכם שהאב ישלם את דמי השכירות על הבית - 1,700 דולר בחודש, וכל עוד זה יהיה המצב, לא יחויב לשלם דמי שימוש על חלקה של האם בבית.
ב-2012 עברו הילדים למשמורת אביהם ובין ההורים נחתם הסכם שני שהמיר את תשלומי המזונות ב"דמי אירוח" של 500 שקל לחודש עבור הזמנים שבהם הילדים שוהים אצל אמם. ההתחייבות לשלם את דמי השכירות מההסכם ראשון לא בוטלה.
שנתיים לאחר מכן, נענה בית המשפט למשפחה בפתח תקווה לבקשת האם וקבע כי הילדים יוחזרו למשמורתה הזמנית. האב חויב מחדש במזונות של 1,700 שקל לכל ילד, ונקבע כי דמי השכירות שהוא משלם לאם יכסו את הוצאות המגורים של ילדיו.
ואולם, בנובמבר 2014, שינה בית המשפט למשפחה את החלטתו, על סמך עדות המגשרת שלקחה חלק בעריכת ההסכם הראשון, והחליט כי דמי השכירות הם למעשה דמי שימוש על כך שהאב מתגורר בגפו בבית המשותף, ואין להכיר בהם כמדור. משכך, נקבע כי האב יוסיף עוד 1,750 שקל לחודש עבור הוצאות המגורים של הילדים בבית השכור בו הם מתגוררים עם אמם.
ערעורו של האב לבית המשפט המחוזי נדחה בנובמבר 2015, והוא ביקש לערער על כך בבית המשפט העליון.
לטענתו, דמי השכירות נועדו לכסות גם את עלויות המגורים של הילדים, וניתן ללמוד זאת מכך שההסכם מייעד אותם למגורי האם והילדים יחד. בנוגע למזונות הילדים טען עקרונית כי מכיוון שהם מעל גיל שש, על גרושתו להתחלק עמו במזונות באופן שוויוני.
אפשר לשנות החלטות שיפוטיות
המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין לא הסכים עם טענות האב.
השופט הסביר שנושא חיוב המזונות בעידן בו השוויוניות והשותפות בגידול הילדים מצויות בעליה הוא נושא מורכב וחשוב בפני עצמו, אולם זה אינו התיק לדון בכך, משום שבתי המשפט הכריעו לפי היכולות הפרטניות של האב, מה גם שנושא המזונות עשוי להיפתח מחדש בשינוי הנסיבות.
מעבר לכך, קבע השופט, אין מקום להתערב בקביעתם של בתי המשפט הקודמים, כי דמי השכירות משולמים עבור השימוש שהאב עושה בחלקה של האם בבית שמחציתו שייכת לה – שכן הדבר נחתם בהסכם הראשון ביניהם וקיבל גיבוי מהמגשרת.
נכון שבית המשפט למשפחה שינה את דעתו בשלב מסוים, קבע השופט, אך לדעתו, כפי שסבר גם בית המשפט המחוזי, בית המשפט למשפחה רשאי לשנות מקביעתו אם הראיות מצדיקות זאת. ואכן, המסקנה שונתה בעקבות עדות המגשרת בעניין, ואין בכך כל פסול.
משכך, השופט רובינשטיין אישר גם כן שדמי השכירות שהאב משלם לאם הם עבור חלקה בבית המשותף, ואינם נחשבים כמדור.
- ב"כ המבקש: עו"ד יקיר כובאני
* עורך דין ניר ברקן עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין