האב, מוסלמי דתי, לא יכול לקבל את העובדה שילדיו יגורו עם אמם ובן זוגה החדש. הוא שתל בילדיו נרטיב כי האם מסוכנת להם ובן זוגה פוגע בהם מינית. השופט הצהיר בלב כבד כי המשמורת תמשיך להיות בידי האב
השופט אסף זגורי הכריע לאחרונה בתיק מורכב של ניכור הורי פתולוגי בו אב הצליח להשחיר את דמותה של האם בעיני ארבעת ילדיהם עד כי שלושה מהם מסרבים להיפגש עמה. בבסיס הניכור פערים תרבותיים בין האב המסורתי לאם שמנהלת אורח חיים חופשי ונישאה מחדש. השופט מצא כי הפערים בין הצדדים אינם מאפשרים התערבות יעילה ואין מנוס אלא להותיר את המשמורת בידי האב.
בני הזוג נישאו ב-2004 והביאו לעולם ארבעה ילדים, כיום בני 9,11,15 ו-8.
ב-2013 הם התגרשו. בתחילת הדרך המשמורת הייתה משותפת כשבית האם הוגדר כבית העיקרי ולאב נקבעו הסדרי שהות.
ב-2015 האב הגיש תביעה כנגד האם לשינוי משמורת הילדים כך שיעברו לגור עמו. הוא טען כי האם הגישה נגדו תלונות שווא במשטרה וכן כי היא חושפת את הילדים ״לתרבות רעה״ ואלימה כלפיהם. עוד לטענתו, בעלה החדש מתעלל בילדים מינית.
האם טענה כי מדובר בהמצאות של האב שלדבריה אינו מצליח להתנתק מהסכסוך הזוגי ווגורר את הילדים אליו. היא הכחישה שבן זוגה תקף את הילדים מינית.
ב-2016 ולאחר שהתקבלה עמדת האב כי הילדים חוו אלימות פיסית בבית האם העביר השופט הבכיר אסף זגורי מבית המשפט למשפחה בנצרת, את הילדים למשמורת זמנית אצל האב עם הסדרי שהות נרחבים לאם. בהמשך ולנוכח הטענות בדבר הפגיעה המינית צומצמו המפגשים עם האם. בנקודה זו הקשר בין האם לילדיה התדרדר בהדרגה עד כדי נתק מוחלט עם שלושת הילדים הגדולים.
הנזק כבר נעשה
השופט זגורי ציין כי תיאורטית בשנים שחלפו ניתן היה לטפל במשפחה כך שיווצר שיתוף פעולה הורי אך בפועל לא היה לכך סיכוי ממשי. זאת, בראש ובראשונה לנוכח התנגדותו הנחרצת של האב לשהות הילדים בבית האם כל עוד היא בקשר עם בן זוגה.
השופט הסביר כי הקושי נובע גם מפערים אישיותיים, משפחתיים ותרבותיים בין הצדדים. בעוד אישיות האב מתאפיינת באובססיביות קיצונית ובצורך לשלוט בסיטואציה המקשה על יחסיו הבין אישיים ומונעת ממנו לראות את התמונה הרחבה, לאם דפוסי אישיות הפוכים והיא אימפולסיבית ומוחצנת.
לכך מצטרף הפער התרבותי שמסלים עוד יותר את הסכסוך: האב בא מרקע תרבותי מסורתי ושמרני והאם מבית פחות שמרני.
השופט ציין כי להאשמה בעניין הפגיעה המינית לא נמצא בסופו של דבר בסיס אך הנזק כבר נעשה – האב ״הצליח״ לגרום לכך שהקטינים ינתקו קשר עם האם. ״האב המשיך בהנחלת הנרטיב הכוזב בקרב הילדים והם בתורם ריצו אותו באמצעות השחרת האם ואי רצון לפגוש בה״, כתב.
השופט דן ארוכות בדילמה המהותית שעולה בתיק, סוגיית שיקום הקשר של הילדים עם האם. הוא קבע כי למרבה הצער, בשל הרובד התרבותי, חברתי ומנטלי שמאחורי הדברים, הוא לא יוכל עוד להועיל ולסייע בשיקום הקשר.
״ישנה נקודה שמעבר לה המשך עיסוק שיפוטי וטיפולי במשפחה שבה יש ניכור הורי פתולוגי הופך לחסר תועלת ולעתים אף למזיק״, כתב השופט.
השופט סיכם כי אין חלופה אחרת למשמורת זולת הותרת הילדים אצל האב. הוא נמנע מקביעה פוזיטיבית של המשמורת הפיזית אצל האב לנוכח ההתעללות הרגשית שלו בילדים (באמצעות הניכור ההורי) ורק הצהיר על המשך המצב הקיים.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ האב: עו״ד יוסי נקר
- ב״כ האם: עו"ד ויסאם דעאס במנוי של הלשכה לסיוע משפטי
עו"ד רועי קורץ
עוסק/ת ב-
ניכור הורי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין