מע"מ דחה את בקשת הסוחר בטענה שמקורו של הזהב בפרשת הברחה רחבת היקף. אלא שבית המשפט קבע כי לא הייתה לסוחר שום סיבה לחשוד בכך. "יש גבול לאחריות"
מנהל מע"מ דחה לפני כ-6 שנים בקשה של סוחר זהב לניכוי מס תשומות על רכישת זהב בסך כ-4 מיליון שקלים בטענה שידע כי הספק שלו אינו הבעלים האמיתי של הסחורה ומקורה בפרשת הברחה חמורה. החלטה זו בוטלה לאחרונה בעקבות ערעור שהגיש הסוחר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. השופט הרי קירש קבע כי לא הייתה לו שום סיבה לחשוד בספק ולערוך בירורי עומק טרם ביצוע העסקאות. "גם לאחריות מקבל חשבוניות יש להציב גבול כלשהו".
הסוחר ביקש ניכוי מס תשומות על רכישת זהב שייצא לאירופה בעסקאות פטורות ממס, מה שהיה אמור לזכות אותו בהחזרים.
אלא שמנהל המע"מ סירב לניכוי ואף חייב אותו במס תשומות. ההחלטה התבססה על הסברה כי החשבוניות שהוציא לו ספק הזהב לא היו חוקיות משום שלא היה הבעלים האמתי של הסחורה, והעסקאות בוצעו כחלק מפרשת הברחת זהב חמורה ורחבת היקף בשם "זוג משמיים".
בערעור שהגיש על ההחלטה טען הסוחר כי לא היה לו מושג לגבי מקור הזהב. הוא הגיע לספק דרך חבר, קיים איתו שיחה שבה וידא שהוא פועל כחוק ואף בדק את מעמדו ברשות המסים. מכאן, שלא הייתה לו שום סיבה לחשוד שאינו הבעלים האמיתי של הזהב.
מנהל המע"מ הפנה לעומת זאת לסימנים מחשידים שליוו את העסקאות של המערער עם הספק. למשל, שהגיע אליו דרך מתווכים, לא ערך בדיקה לגבי מקור הזהב, הסכים לקבל אותו באמצעות שליחים שהיו מעורבים בפרשת "זוג משמים" ורכש את הזהב במחיר נמוך מהשער העולמי.
לא היו נורות אזהרה
אלא שהשופט קירש לא הסכים עם עמדת מנהל המע"מ. בפסק הדין הסביר השופט כי אמנם אסור לנכות מס מחשבוניות שהוצאו על ידי עוסק שאינו הבעלים האמיתי של הסחורה. אבל זאת רק אם מקבל החשבונית התרשל ולא עשה מאמץ סביר לוודא שהחשבוניות הוצאו כדין.
במקרה הנוכחי, ציין השופט, לא ידוע אם הספק היה הבעלים האמיתי משום שהעניין נמצא עדיין בבירור משפטי. אבל גם בהנחה שלא היה רשאי למכור את הסחורה הוא לא סבור שהמערער היה אמור לחשוד בכך והתרשל באי-עריכת בירור.
השופט קבע כי בניגוד לטענת המע"מ הוא לא מצא סימני אזהרה שחייבו בדיקה. המערער הכיר את הסוחר דרך חבר ותיק ולא הוכח שאי אפשר לערוך עסקאות לגיטימיות בזהב במחיר נמוך יותר מ"מחיר הפיקס" שלו.
גם העובדה שקיבל חלק מהסחורה באמצעות שליחים שלא הכיר ולא ידע מיהם לא הייתה אמורה לגרום לו להסיק שמשהו לא בסדר, בפרט כשהחשבוניות שהונפקו לו נראו תקינות ואת הכספים העביר לחשבונו של הספק.
השופט אף לא סבר שהמערער היה צריך להתחקות אחר מקורות הזהב וממילא גם לו תשאל את הספק אי אפשר היה לצפות ממנו להמשיך לפנות לכל הספקים בשרשרת.
יש גבול לאחריות שאפשר להטיל על מקבל חשבוניות, סיכם השופט וקבע כי במקרה הזה אי אפשר לומר שהמערער התעלם מנורות אזהרה שחייבו בדיקות מעבר לאלה שביצע.
לפיכך הערעור בנקודה זו התקבל. לא נפסקו למערער הוצאות משום שחלק אחר של הערעור, שעסק בחיוב בקנס בגין פסילת ספרים, נדחה.
לפסק הדין בערעור מיסים 59430-02-15
- ב"כ המערער: עורכי דין טלי ירון-אלדר, רני שורץ, אוהד בוגנים ואורי דניאל
- ב"כ מנהל מע"מ - ביקורת פשיעה חמורה: עורך דין אדם טהרני מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי)
עו"ד תמיר סולומון
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.