נושל מהירושה וטען: "אמא הרשתה לי לגור בביתה כמה שארצה"

שתי ערכאות קיבלו את טענת ילדי המנוחה שנכללו בצוואתה, כי רשות המגורים שניתנה לאחיהם הייתה מוגבלת בזמן והגיעה לקצה. הוא ייאלץ להתפנות

גבר שגר בבית אימו ונושל מצוואתה נדרש להתפנות בעקבות פסק-דין שניתן נגדו, לבקשת אחיו – הזוכים בירושה. הוא ערער למחוזי בלוד, אך גם שם נחל כישלון צורם: השופטים צבי ויצמן (אב"ד), צבייה גרדשטיין פפקין ואלי ברנד אישרו את קביעת קודמתם לפיה רשות המנוחה למגורי בנה-המערער ניתנת לביטול, ולמעשה הגיעה לקצה.

המערער ושני המשיבים הם אחים, ילדי אישה שנפטרה בתחילת 2019. בחייה הייתה המנוחה בעלת קרקע עליה נבנו בית מגוריה ונכס נוסף, בו מתגורר בנה-המערער מאז 2013. ואולם לצד הענקת רשות המגורים לאחרון, באוגוסט 2012 האם נישלה אותו מצוואתה, והורישה את עיזבונה לשאר ילדיה. לאחר מותה, בנובמבר 2020, ניתן צו לקיום צוואתה.

מתן הצו סלל את דרכם של הזוכים לתבוע סילוק יד אחיהם מהבית בו הוא גר, השייך כאמור לאימם בעבר, ולהם כיום. באוקטובר אשתקד קיבל בית המשפט למשפחה בפתח תקווה את תביעת הפינוי, תוך קביעה שרשות המגורים למערער הייתה הדירה (=ניתנת לביטול, להבדיל מנצחית). בפסק הדין אף צוין ההיגיון בצוואה, שכן המערער קיבל מאימו נכסי מקרקעין בחייה, להבדיל מאחיו שלא קיבלו ממנה נדל"ן - ומכאן בחירתה להוריש להם את הבית מושא ההליך.

דייר הבית לא השלים עם פסק הדין והגיש עליו ערעור למחוזי. לטענתו אימו התירה לו לגור בנכס עד שיסתדר כלכלית ובריאותית, כאשר נוכח מצבו הקשה לא צפוי שהוא ישתקם - ומכאן שרשות המגורים טרם הגיעה לקצה, ולמעשה ניתנה עד שארית ימיו. לאור זאת, טען האיש, שגה בית המשפט כשקבע שעליו להתפנות.

מנגד טענו המשיבים שרשות המגורים לאחיהם הייתה הדירה והגיעה לקצה. בתוך כך סיפרו שהאחרון קיבל מהאם בחייה נכס העולה בגודלו על זה שניתן להם יחד, כך שאין לראותו כמקופח. השניים ביקשו לאשר את פסק הדין ואת פינוי המערער מהבית.

ברירת המחדל: מגורים חינם אפשר לבטל

שופטי המחוזי דחו פה אחד את הערעור ואישרו את פסק הדין הקובע שעל המערער להתפנות מהבית שנפל לאחיו בירושה. במישור המשפטי הם הסבירו שלפי הפסיקה - כאשר לא ניתנת תמורה כספית עבור הענקת רשות המגורים, הנחת המוצא היא שמדובר ברשות הניתנת לביטול ("רשות הדירה"), בעוד שהקביעה כי מדובר ברשות בלתי הדירה היא בבחינת החריג. "אנו למדים, אפוא, שככלל רשות חינם אינה יכולה להיות בלתי הדירה, וכי היא ניתנת לביטול בכל עת", כתבו.

מסקנתם הייתה שאין להתערב בקביעת בית המשפט למשפחה, לפיה המערער לא צלח בסתירת החזקה האמורה. כלומר אפילו שקיבל רשות לגור בבית בחינם, היא ניתנת לביטול ואינה מקנה לו זכות לצמיתות. 

אדרבה, כתבו השופטים, המערער הודה בעצמו שלאימו עמדה הזכות לקבל כל החלטה ביחס לקרקע, ובמלים אחרות - שהייתה יכולה לבטל את רשות המגורים לו רצתה. מכאן שהמשיבים, כיורשיה שאליהם הועברה גם הזכות לקבל החלטות בקשר לקרקע, רשאים היו לבטל את הרשות כפי שעשו.

לצד זאת קבעו השופטים שלנוכח מצבו הרפואי הקשה של המערער, יש להעניק לו ארכה מדודה לביצוע הפינוי, והוא יצטרך לצאת מהבית רק בעוד כחצי שנה, במרץ 2026. בנוסף הוא חויב בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.

• ב"כ המערער: עו"ד יעקב אברמוביץ
• ב"כ המשיבים: עו"ד אלי מור

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.