פס"ד בערעור על החלטה לגבי סילוק יד ממקרקעין

לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופטת עידית בן דב ג'וליאן) שניתן ביום 21.10.24 בתמ"ש 12986-05-22 בגדרו התקבלה תביעת המשיבים לסילוק ידו של המערער מן המקרקעין הידועים כמחצית מחלקה XXX בגוש XXX (להלן: המקרקעין).

רקע וההליך בבית המשפט קמא

המערער והמשיבים הם אחים, חלק מילדי המנוחה א. א. ז"ל (להלן: המנוחה) אשר נפטרה ביום 11.2.19 ובחייה הייתה בעלת הזכויות במקרקעין והתגוררה בבית הבנוי עליהם עד פטירתה.

על המקרקעין בנוי, בצמוד לבית המנוחה, בית נוסף בו מתגורר המערער מאז שנת 2013 על פי רשות שהיא העניקה לו.

המנוחה הותירה אחריה צוואה מיום 2.8.12 אשר קוימה ללא התנגדות ביום 18.11.20, במסגרתה ציוותה כי זכויותיה במקרקעין ועזבונה יחולקו בין המשיבים ואחים נוספים של הצדדים.

על פי הצוואה האמורה המערער אינו זכאי לכל חלק מעזבון האם המנוחה.

ביום 21.3.19 נחתם הסכם בין המערער לבין המשיבים ואח נוסף שלהם (להלן: א') על פיו הוסכם כי המערער יפנה את המקרקעין עד יום 12.1.20, יערך הסכם שכירות שיסדיר את החזקתו במקרקעין עד אותו מועד והוא יישא בהוצאות האחזקה השוטפות שלהם. עוד הוסכם כי לכשיפנה המערער את המקרקעין הוא יקבל חמישית מכספי עזבון האם המנוחה (להלן: ההסכם הראשון).

דא עקא, המערער לא פינה את המקרקעין כמוסכם.

ביום 21.2.22 נחתם הסכם נוסף בין המערער ואשתו לבין המשיבים ו-א' בגדרו אישרו הצדדים כי המערער מחזיק ביחידת הדיור הארעית הקיימת על המקרקעין במעמד של בר רשות וכי הוא ובני משפחתו יהיו רשאים להתגורר ביחידה עד יום 31.8.22. כך הוסכם כי תמורת פינוי המקרקעין במועד ישלמו המשיבים למערער סך 300,000 ₪, תשלום המותנה בפינוי המקרקעין במועד וככל שלא יפנה במועד תבוטל ההתחייבות לתשלום אך לא ההתחייבות לפינוי המקרקעין.

עוד הוסכם כי במועד חתימת ההסכם ישולם למערער סך 18,000 ₪ המהווה השלמה לחלקו בחמישית מכספי העיזבון (להלן: ההסכם השני).