תבע על אפליה בקבלה לעבודה – אבל לא הוכיח שהוא סובל ממוגבלות

מועמד לתפקיד משווק כרטיסי אשראי נכשל בתהליך המיון וטען שהסיבה לכך היא הלקות הנפשית שלו שמקורה בילדות קשה בצל הורים ניצולי שואה. אלא שהוא לא הביא כל ראיה שמעידה על נכות כלשהי

בית הדין לעבודה בתל-אביב דחה לאחרונה תביעה לאפליה בקבלה לעבודה מכוח חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות מאחר שהתובע כלל לא הוכיח שהוא סובל מנכות כלשהי. השופטת כרמית פלד קבעה כי לא התובע לא הציג כל מסמך רפואי או ראיה לגיבוי טענתו כי הוא סובל ממוגבלות נפשית עקב ילדות קשה בצל הורים ניצולי שואה. מעבר לזה, מהעדויות עלה בבירור כי הנתבעת – חברה המספקת דיילי מכירות לעסקים – לא נהגה כלפי התובע באופן מפלה או בלתי ראוי והשופטת שוכנעה כי ההחלטה התבססה על שיקולים מקצועיים בלבד.

התובע (63) הגיש ב-2015 מועמדות למשרה שהציעה חברת "בנפיט קד"מ מערכות שיווק" לתפקיד משווק כרטיסי אשראי של חברת כ.א.ל ברשתות שיווק. בראיון טלפוני שנערך לו לאחר מכן עם רכזת הגיוס של החברה הוא ציין בפניה בין השאר כי לפני 15 שנים עבר קריסה נפשית שבעקבותיה לא עבד מספר שנים.

בהמשך, הוא זומן לתהליך מיון והכשרה יחד עם 10 מועמדים נוספים אבל ביום השני נמסר לו שהוא לא מתאים לתפקיד.

בתביעה שהגיש נגד החברה באמצעות עו"ד סיגלית פורת גורנשטיין מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוא טען כי העיתוי שבו ניתנה לו ההודעה – לאחר שעבר בהצלחה מבחן ידע – מעיד כי לא הייתה סיבה מקצועית לניפוי וההחלטה ניתנה אך ורק עקב מוגבלותו.

הנתבעת, שיוצגה באמצעות עו"ד גיא אבידן ועו"ד אורית ארז, הכחישה את הדברים לחלוטין. היא ציינה כי בדרך כלל רוב המועמדים לא צולחים את הליכי המיון וגם במקרה של התובע התקבלו רק 3 מועמדים מבין 11. עוד צוין כי המבדקים נעשים לא רק באמצעות מבחנים אלא גם על-ידי התבוננות בהתנהלות המועמדים וכי ההחלטה על הניפוי הייתה נתונה באופן בלעדי למדריכה מטעם כ.א.ל.

הנתבעת הדגישה כי ההחלטה התקבלה מטעמים מקצועיים של אי התאמה לתפקיד וכי איש מהמעורבים בהליך המיון לא ידע על המוגבלות של התובע, שממילא כלל לא הוכחה. עוד הודגש כי החברה לא נוהגת באפליה כלפי בעלי מוגבלויות, ועובדה שהתובע זומן למיון אחרי השיחה עם רכזת הגיוס.

אף אחד לא היה מודע

השופטת כרמית פלד קבעה כבר בתחילת פסק הדין כי התובע כלל לא הוכיח שהוא בעל מוגבלות שחוק שוויון זכויות חל עליו. השופטת ציינה כי מלבד ההצהרה שלו שהוא בעל לקות נפשית עקב ילדות קשה בצל הורים ניצולי שואה, התובע לא הציג כל מסמך או ראיה שמעידים על בעיה נפשית.

עוד קבעה השופטת כי מהעדויות עלה בבירור שאף אחד מהמעורבים בהליך המיון לא היה מודע לכך שהוא סובל מבעיה נפשית כלשהי, למעט רכזת הגיוס שממילא זימנה אותו להליך המיון לאחר שציין בפניה כי סבל מהתמוטטות נפשית.

השופטת ציינה כי די בכך כדי לדחות את התביעה אבל למרות זאת הוסיפה כי העדויות של מנכ"ל הנתבעת ועובדיה שכנעו אותה לחלוטין שלא נהגו בתובע באופן מפלה או בלתי ראוי ושההחלטה בעניינו הייתה של מדריכה מטעם כ.א.ל, ונלקחה משיקולים מקצועיים בלבד.

משכך התביעה נדחתה והתובע חויב בהוצאות של 7,000 שקלים.

• ב"כ התובע: עו"ד סיגלית פורת גורנשטיין מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – משרד המשפטים
• ב"כ הנתבעת: עו"ד גיא אבידן, עו"ד אורית ארז

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין