איש הקבע שבר את היד כששיחק כדורסל במהלך חופשה וטופל במרפאה צבאית. זמן קצר לאחר מכן התגלה שהוא סובל ממחלת כאבים כרונית. קצין התגמולים סירב להכיר בקשר בין המחלה לבין הטיפול, אך בבית המשפט המשחק השתנה.
בית משפט השלום בחיפה קיבל את ערעורו של נגד תחזוקה בשירות קבע שנפגע בידו הימנית במהלך משחק כדורסל בו השתתף כשהיה בחופשה. השופט אורי גולדקורן סקר את חוות הדעת של המומחים הרפואיים מטעם הצדדים וקבע כי הנפגע הצליח להוכיח בדרגה של "מתקבל מאוד על הדעת" כי קיים קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי שקיבל במסגרת הצבא לאחר הפגיעה לבין מחלת הכאב הכרוני (CRPS) ממנה הוא סובל כיום.
לגרסת המערער, במהלך חופשה מצה"ל באוקטובר 2013 הוא שיחק כדורסל במגרש הספורט "ליאו בק" בחיפה, נפל על יד ימין וחש כאב. הוא פונה לבית החולים רמב"ם בעיר שם ידו גובסה.
לאחר מכן הוא המשיך לקבל טיפול רפואי במרפאה צבאית (בית חולים 10). אלא שרק לאחר 33 ימים – תקופה ארוכה ביותר ביחס למצבה של היד – נזכרו להוריד לו את הגבס. בסמוך לכך התגלה כי התפרצה אצלו מחלת CRPS (תסמונת כאב אזורי מורכב שגוררת ליקויי תפקוד ונכויות).
במרץ 2014 הגיש המערער בקשה להכיר בו כנכה צה"ל הזכאי לתגמולים ושיקום ממשרד הביטחון. אלא שקצין התגמולים דחה את בקשתו תוך הסתמכות על חוות דעת רפואית שקבעה כי מדובר בסיבוך נדיר ואין כל קשר בינו לבין הטיפול הרפואי שקיבל במסגרת הצבא.
בדצמבר 2015 הגיש המערער ערעור על ההחלטה לוועדת הערר שבבית משפט השלום, וטען כי קיים קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי הרשלני שקיבל לבין התפרצות מחלתו. לדבריו, הטיפול הרפואי שקיבל במרפאה הצבאית ובמיוחד הגיבוס הממושך שלא לצורך, הביא לחוסר הפעלה של הגפה וללחץ מיותר עליה – גורמים מוכרים להתפרצות המחלה או להחמרתה – כפי שמעידה חוות דעת המומחה מטעמו.
מנגד, קצין התגמולים טען כי יש להעדיף את מסקנות המומחה שלו על פני אלו של מומחה המערער וצירף חוות דעת רפואית משלימה בה הובהר כי לא ניתן לקבוע בוודאות מהם הגורמים למחלת ה-CRSP.
חזר על גרסתו
לפני שהכריע בשאלת הקשר הסיבתי, השופט גולדקורן בחן האם גיבוס עשוי להיות אחד הגורמים למחלת המערער. השופט ציין כי המערער הצליח להוכיח את הקשר הסיבתי כאמור דווקא באמצעות עדותו של המומחה מטעם קצין התגמולים, שהסביר כי כאשר קיים גיבוס היקפי נוצר לחץ על היד שיכול לגרום להופעת המחלה.
השופט הבהיר כי במסמכים הרפואיים הופיעו ביטויים לקיומו של לחץ על ידו של המערער דוגמת "כף יד ואצבעות – נפיחות", שתמכו בגרסת המערער בדבר הלחץ והכאבים מהם סבל.
לבסוף השופט קבע כי העובדה שתקופת הגיבוס הארוכה המערער בצירוף העובדה שהמחלה התפרצה מיד עם הסרת הגבס, מספיקות להוכחה בדרגה הדרושה של "מתקבל מאוד על הדעת" כי הקיבוע המתמשך הוא זה שגרם למחלתו של המערער.
משכך, השופט גולדקורן ביטל את החלטת קצין התגמולים וקיבל את הערעור. המשמעות היא כי המערער יוכר כנכה צה"ל לכל דבר ועניין. קצין התגמולים חויב לשלם למערער שכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד נזיקין נועם אייל
- ב"כ קצין התגמולים: עו"ד אסנת בן אברהם - בוגוד
* עו"ד שרון מאירי עוסק בייצוג נכי צה"ל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין