"מתייחסת לזה כמו דוח חניה": נדחה אב שטען לניכור הורי

האיש ביקש להגדיל את הקנס על האם בגין הפרת מפגשיו עם בתם, ולהרחיב את זמני השהות שלו עם הקטינה. ביהמ"ש שוכנע שזה עלול לפעול כחרב פיפיות

בית המשפט למשפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה בקשות אב להרחבת מפגשיו עם בתו, ולחיוב האם בקנס של 1,000 שקל בגין כל הפרה, במקום 150 שקל. "היא מתייחסת לזה כמו דו"ח חניה ומרשה לעצמה לבטל פגישות", טען. אלא שהשופטת שירלי שי קבעה כי מדובר בסכום דרקוני, ושהרחבת המפגשים עלולה להוביל לתוצאה הפוכה, של רגרסיה מצד הבת וביטול זמני השהות כליל.

הצדדים, הורי הילדה (8.5), נפרדו כשהייתה קטנה מאוד, ומאז היא באחריות האם. משנוצר נתק של כשנה ביחסים עם האב, הוא הגיש בספטמבר 2024 את תביעתו בעניין זמני השהות. בית המשפט החליט על מפגשים אחת לשבוע, למשך שלוש שעות, בנוכחות האם. כמו-כן נקבעה סנקציה בסך 150 שקל בגין כל הפרה מצד האם.

אלא שלטענת האב, מדובר בקנס מגוחך שלא באמת מרתיע אותה, והיא מתייחסת אליו כאל דו"ח חניה תוך שמרשה לעצמה לסכל פגישות. האב, שהאשים את פרודתו בניהול "מסע הסתה וניכור הורי שיטתי" כנגדו, אף עתר להגדלת כמות מפגשיו עם בתו לפעמיים בשבוע, בביתו ולא בספסל ציבורי מתחת לבית האם - מציאות אותה הגדיר כ"משפילה, מבזה ובלתי מתקבלת על הדעת".

האם, מנגד, עתרה לדחות את שתי הבקשות. היא כינתה את האב כ"גמל שלא רואה את דבשתו", שכן לטענתה הוא זה שלא מודיע מראש על אי-הגעתו למפגשים עם הילדה, כאשר כשכן עושה זאת – מתנהל כאדם זר המתייצב רק על מנת לסמן וי. האם ביקשה להחיל את מנגנון הקנס באופן הדדי, ולא רק עליה, תוך שהתנגדה להרחבת זמני השהות והעברת המפגשים לבית האב.

הסבלנות משתלמת

ואכן, השופטת שי הורתה על דחיית בקשות האב. אשר להגדלת הקנס ב-850 שקל, קבעה שמדובר ב"דרישה קיצונית ודרקונית, ועל כן דינה להידחות". היא הבהירה, בהקשר הזה, שלא התרשמה מכוונת סיכול שיטתית מצד האם, המצדיקה להשית עליה סנקציה כספית כה גבוהה.

בסוגיית הרחבת זמני השהות צוין כי לעמדת כלל גורמי המקצוע, הילדה עדיין לא בשלה לכך. יתרה מזאת, הובעה עמדה שאם יכפו עליה הסדר המנוגד לרצונה, או שיפעילו עליה לחץ – עלולה להיווצר רגרסיה מצדה, עד לכדי סכנה כי לא תסכים להיפגש עם אביה כלל.

"עולה תמונה ברורה מאוד. חלה התקדמות בקשר של האב עם הקטינה, אולם לא ניתן להאיצו באופן שרירותי ולכפות את רצונו של האב על הקטינה", כתבה השופטת, שקראה לאיש "לגלות עוד סבלנות, על אף הקושי שכרוך בכך, ולאפשר לקטינה להמשיך בטיפול ולהגדיל את זמני השהות עקב בצד אגודל". היא הבטיחה ש"הסבלנות תשתלם", וכי הרחבת זמני השהות תקרה - אפילו בצורה טובה ומהירה יותר - מחוץ לכותלי בית המשפט.

השופטת העירה, בהקשר הזה, כי חוסר יכולתו של האב לראות את ההתקדמות ביחסיו עם בתו ולבקש את התערבות בית המשפט הינה "בעייתית בלשון המעטה". היא דחתה, בתוך כך, את טענתו שמדובר באם מנכרת ומסיתה, כשלמסקנתה ההיפך הוא הנכון; זאת על רקע מפגשיו המוצלחים עם בתו, במהלכם צוחקת עמו ואף אומרת לו שאוהבת אותו, "התנהגות שאינה מצביעה על ניכור" לדבריה.  

סוף דבר בקשות האב נדחו וזמני השהות, כמו גם גובה הקנס על הפרתם, יישארו על כנם.

• ב"כ האב: עו"ד אלי קשתי ועו"ד גרציה קשתי
• ב"כ האם: עו"ד גליה מארק

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.