בית המשפט קבע שמארגנת האירוע והחברה הקבלנית מטעמה לא דאגו לבטיחות מספקת של המתקן. נקבע כי המשתתף תרם לנזק, אך בכל זאת יפוצה
בית משפט השלום בבת ים קבע לאחרונה כי משתתף במירוץ מכשולים אתגרי, שנערך לפני כשש שנים בתל אביב, יקבל פיצויים והוצאות בסך כ-413 שקל - זאת לאחר שנפצע בברכיו במהלך האירוע. השופטת אידית קליימן-בלק קבעה כי מארגנת המירוץ והקבלנית מטעמה, שהייתה אחראית על הקמת המתקנים, לא ביצעו בדיקות בטיחות הכרחיות ל"קיר הנינג'ה" עליו טיפס התובע, דבר שהוביל להחלקת ופציעתו.
במרץ 2019 השתתף התובע (45), יועץ פנסיוני ואב ל-3, במירוץ מכשולים אתגרי בעיר תל אביב, המכונה "mud run" ("מירוץ בוץ"). בשלב מסוים הוא ניסה לטפס על "קיר נינג'ה" המתנשא לגובה של יותר מ-4 מטרים. הוא פתח בריצה, אלא שעם הנחת כף רגלו על משטח הרמפה - החליק לפתע בגלל בוץ ומים, ושתי ברכיו נחבטו בחוזקה על משטח הקיר וניזוקו.
ממקום התאונה פונה הגבר באמבולנס ל"איכילוב" שם אובחן כסובל, בין היתר, מפריקת פיקה, כאשר יומיים לאחר מכן עבר ניתוח. ביולי 2019 הוא הגיש את התביעה לבית המשפט, נגד עיריית תל אביב והחברה שארגנה בשיתוף עימה את המירוץ. לטענתו הנתבעות חבות כלפיו מכוח עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין.
מנגד טענו העירייה והחברה המארגנת שמלוא האחריות לתאונה הינה של התובע. לטענתן מדובר בספורט אתגרי הכולל סיכונים טבעיים וידועים, כאשר המשתתף לקח על עצמו את הסיכון במודע.
בתוך כך הגישו הנתבעות הודעת צד שלישי נגד הקבלנית מטעם החברה המארגנת, אשר הייתה אמונה על הקמת המתקנים. האחרונה התגוננה בטענה שלא נפל פגם כלשהו בהתקנת המתקנים, כאשר למיטב ידיעתה התובע היה היחיד שנפצע מבין 9,000 משתתפי המירוץ.
לא וידאו שהמתקן בטוח
השופטת קליימן-בלק קיבלה את טענות התובע בחלקן, וקבעה כי מארגנת המירוץ והקבלנית מטעמה לא עשו מספיק כדי לוודא שהמתקן עליו ניסה התובע לטפס, והחליק כבר בתחתיתו, הינו בטיחותי דיו לאופי הפעילות.
"היה מצופה מהן לנקוט משנה זהירות ולבדוק הכיצד קיומו של הבוץ ותנאי השטח עלולים להשפיע על בטיחות המתקנים ושלומם של המשתתפים במירוץ הלוקחים בו חלק. ובפרט בהקשר של קיר הנינג'ה - היה מצופה כי תיעשה מחשבה מקדימה ותיבדק רמת החיכוך של משטח הדריכה בתנאי רטיבות ובוץ, על מנת למזער סכנה אינהרנטית וטבעית הקשורה בהחלקה", כתבה השופטת.
לצד זאת נקבע שלמשתתף עצמו תרומה משמעותית להיווצרות נזקיו, זאת משום שבחר להתמודד עם המתקן הגבוה ביותר חרף בעיות רפואיות קודמות בברכיו. השופטת העמידה את אשמו התורם על שיעור בלתי מבוטל של 40%, בעיקר בשל העובדה שידע על סיכוניו הבריאותיים המוגברים ולא הביאם בחשבון כשבחר במתקן האתגרי ביותר.
אשר לחלוקת האחריות בין המעוולות, קבעה השופטת שהחברה הקבלנית, מקימת המתקנים, תישא ב-70% מהפיצוי, ואילו חברת הביטוח שמייצגת את מארגנת המירוץ והעירייה תשלם את היתרה (לאחר ניכוי אשם תורם).
בסופו של יום, ולאחר קיזוז האשם התורם, קבעה השופטת שהמשתתף יפוצה ב-344,000 שקל בגין נזקיו השונים כתוצאה מהתאונה - כגון הפסדי שכר, כאב וסבל והוצאות רפואיות. בנוסף נקבע שישולמו לו שכ"ט עו"ד בסך כ-70,000 שקל והוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד שלמה לוי ואח'
- ב"כ הנתבעות: עו"ד שרון שושי ואח'
- ב"כ הצד השלישי: משרד עו"ד אטיאס נווה ואח'
עו"ד רן שקד
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.