חוק עובדים זרים מחייב את המעסיקים להפריש לעובדיהם כספים לקופת גמל ופיצויי פיטורים. לאן מפקידים את הכספים ואיך עושים את זה? מדריך.
מאז ינואר 2008 כלל המעסיקים בישראל מחויבים להפריש לעובדיהם כספים לקופות גמל ופיצויי פיטורים לפי צו ההרחבה הכללי לביטוח הפנסיוני.
כלל זה חולש גם על עובדים זרים ללא יוצא מן הכלל, וזאת לנוכח העובדה שהחוק בישראל חל על כל מי שנמצא בתחומה, גם אם אינו אזרח או תושב. כלומר, כשמדובר בחוקי העבודה מעסיקי עובדים זרים או תושבי השטחים מחויבים לקיימם, ובכלל זה להעניק לעובדיהם תנאים וזכויות סוציאליות ולהפקיד עבורם כספים לגמל ולפנסיה.
לצד חוקי העבודה הכלליים חלים על העובדים הזרים גם חוקים והנחיות ספציפיים. בשנת 1991 פרסם המחוקק את חוק עובדים זרים שקבע הוראות מיוחדות לגבי העסקת עובדים זרים. בכלל זה, חויבו המעסיקים לדאוג לעובדים למגורים הולמים, לצרף אותם לביטוח לאומי, לערוך להם הסכם בכתב ולמסור להם אותו. כמו כן, אוסר החוק על מעסיקים להחזיק בידיהם את הדרכון של העובד הזר ולגבות ממנו את עלות דמי התיווך ששולמה לחברת כוח האדם.
ומה לגבי הפנסיה?
לגבי ההפקדות לפנסיה ולקופת הפיצויים קובע חוק עובדים זרים כי הכספים יופרשו לחשבון בנק מיוחד שינוהל לפי הוראות שר האוצר. מדובר בהוראה יוצאת דופן שכן התקופה המרבית להעסקת עובד זר עומדת כיום על 5 שנים בלבד (בעוד שעובד ישראלי מפריש את כספי הפנסיה במשך עשרות שנות עבודה). עם זאת, בשונה מעובד ישראלי ההפרשות מתבצעות לפיקדון ולא לקרן פנסיה רגילה בחברות הביטוח.
ואולם, עד לאחרונה לא ניתנו למעסיקים הנחיות או הוראות ברורות לגבי אופן ודרכי ההפקדה. וכך, במשך שנים למעשה לא היה להם היכן להפקיד את הכסף, כיוון שחברות הביטוח סירבו לפתוח קרנות פנסיה לעובדים זרים מהסיבה שהדבר לא כדאי להן כלכלית כשברור כי הם לא ימשיכו לבצע הפקדות בגינם עד לגיל הפרישה. כך יצא שהמעסיקים נחשפו לתביעות מצד העובדים הזרים.
רק בשנתיים האחרונות הוסדר נושא זה בחקיקה בפרסום הנחיות ונהלים שקובעים שלושה סוגים של הסדרים לגבי הפקדות לעובדים זרים – בהתאם למעמדם ולסוג עבודתם.
1. פיקדון מיוחד – מעסיקי מסתננים – במאי 2017 יצאה הנחיה שקובעת כי את ההפקדה החודשית יש לבצע דרך אתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה באמצעות מילוי טופס מקוון. הכספים יופקדו לחשבון בנק ייעודי שנפתח על שם העובד ומנוהל על ידי יחידת הפיקדונות במנהל שירות למעסיקים ועובדים זרים.
כספי הפיקדון הללו נועדו לשמש עבור קרן פנסיה, קופת תגמולים או פיצויי פיטורים. סכום ההפקדה עומד על 36% מגובה השכר הקובע לפיצויי פיטורים לפי החוק – 16% מהסכום יופרש מכספי המעסיק ו- 20% בניכוי משכר העובד.
העובד יהיה זכאי לכספים באופן מלא אם סיים 5 שנות עבודה ויצא מישראל יציאת קבע. החל מנובמבר 2018 ייכנסו לתוקפם מספר חריגים שיאפשרו לחלק מן העובדים (בני 60 ומעלה, אבות חד-הוריים, נשים, חולים או קורבנות של עבירות פליליות מסוימות) לקבל חלק מכספי הפיקדון גם אם יצאו מישראל לפני תום 5 שנות שהייה.
למסמך ההנחיות המלא במשרד הפנים לחצו כאן
2. פיקדון מיוחד – מעסיקי זרים בענפי בניין, סיעוד וטכנולוגיה ייחודית – החל מאוגוסט מעסיקי עובדים זרים בתחומים אלה מחויבים להפקיד את ההפרשות לפנסיה ולפיצויי הפיטורים החל מהחודש הראשון לעבודה לחשבון בנק ייעודי המיוחד למטרה זו בבנק מזרחי טפחות.
בענף הבניין ובטכנולוגיה ייחודית עומד סכום ההפקדה על 710 שקלים למשרה מלאה. סכום זה יתעדכן מדי פעם לפי המנגנונים הקבועים בתקנות עובדים זרים (סכום הפיקדון לעובדים זרים) על פי שיעורי השינוי בשכר הענפי, בשכר המינימום או בהפרשות לקופת הגמל.
בענף הסיעוד ההפקדה נעשית על פי חלקו של המעסיק לפי הקבוע בצווי ההרחבה החלים עליו – והוא מחויב להפקידן החל מהחודש הראשון.
3. מעסיקי זרים בשאר הענפים – לפי הנחיות משרד העבודה והרווחה ממרס 2008, כל עוד אין הסדר חקיקתי מתאים ולא הוקם לעובד חשבון ייחודי על ידי רשות האוכלוסין, על המעסיק להפריש לעובד הזר את כספי הפנסיה בדיוק כמו לעובדים הישראלים – בהתאם להוראות החוק, הפסיקה, צווי ההרחבה או ההסכמים הקיבוציים שחלים עליו.
עם זאת, כדאי לדעת כי לפי פסק דין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה ב-2017 (ע"ע 64836-09-16) מעסיק שלא חלה עליו הנחיה ספציפית כאמור, רשאי לשלם את רכיב הפיצויים והגמל ישירות לעובד, ועליו לציין זאת בשורה נפרדת בתלוש השכר. כמובן שהעברת כספים באופן הזה תהיה על חשבון זכותו של העובד לפיצויי פיטורים.
אם לא ניתן לבצע הפקדות לקרן פנסיה משום שחברות הביטוח מסרבות (כפי שהוסבר לעיל) העובד יהיה זכאי לקבל בסיום עבודתו פיצויים בגובה הפקדות המעסיק בלבד, ובהתאם לתנאי הסכם העבודה החל עליו (אישי, קיבוצי, צו הרחבה – לפי ההסדר המיטיב עם העובד).
לנוכח מצב דברים זה, ההמלצה היא לבצע הפקדות (מעסיק בלבד) לחשבון ייעודי בבעלות המעסיק לאורך כל תקופת ההעסקה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין