מאת: עו"ד אורנה גלברד
לפסק הדין בעניין פלוני נ' אלמונית
בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן פסק פיצוי של כ-46 אלף שקל לבעל שאשתו מסרבת בתוקף להתגרש ממנו. השופטת: הותרת נישואים על הנייר כדי לקבל זכויות רכושיות אינה אינטרס לגיטימי. בסכום הפיצוי נלקחה בחשבון העובדה שהאיש חי עם אישה אחרת וכן שמדובר במסורב גט ולא במסורבת.
בשנת 2002 החלו הליכים משפטיים לגירושין בין בני זוג שנישאו ב-1979 ולהם חמישה ילדים. מאז, ועל אף שהמשיכו לגור יחד משך שנים, התנהלו ביניהם אינספור הליכים משפטיים, עד כי שופטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, שפרה גליק העירה כי מדובר ב"צרכנים מובהקים של המערכת המשפטית".
במסגרת תביעת גירושין שהגיש הבעל נגד אשתו לבית הדין הרבני, חויבה האישה לקבל גט. בינואר 2013 היא הודיעה שהיא מסרבת.
הבעל הגיב בתביעה לפיצוי של 300 אלף שקל. לטענתו, פסק הדין הראשון שחייב את האישה בגט ניתן ב-2002 אושר ע"י בית הדין הרבני הגדול ב- 2004 כך שהאישה מעגנת אותו מזה 10 שנים.
בהתנהגותה הזדונית, טען, היא נטלה את חירותו וכבודו וביקש גם לחייב אותה בפיצוי של 4,000 שקל על כל חודש שבו תמשיך בסרבנותה.
האישה טענה, כי המועד בו חויבה בגט היה ביוני 2012 ולא כפי שטען בעלה. לטענתה, פסק הדין מ-2004 בוטל על ידי בית הדין הרבני הגדול ב-2005.
האישה טענה כי תסכים להתגרש רק לאחר שתקבל את זכויותיה מהדירה המשותפת. לדבריה, הבעל מעוניין לזרוק אותה לרחוב ומקפח חמורות את זכויותיה הבסיסיות. עוד טענה, כי לבעלה, שנמצא כיום במערכת יחסים עם אישה אחרת ואף קיבל היתר נישואין לאישה שנייה, לא נגרם כל נזק.
לא משחררת
השופטת גליק הצרה על התנהלות הצדדים, אשר מותירה אותם "'תקועים בעמדותיהם אוחזים זה בגרונו של זה, ללא יכולת תזוזה".
השופטת קיבלה את טענת הנתבעת, כי עילת התביעה של בעלה מתחילה רק מיוני 2012, היום שבית הדין האזורי בתל אביב חייב אותה להתגרש, לאחר שהחיוב הקודם משנת 2004 בוטל. היא הוסיפה, כי קצת תמוה שהבעל טען שאשתו סרבנית מזה 10 שנים, כאשר הוא עצמו עזב את הבית רק במרץ 2012.
עם זאת, נקבע כי האישה אכן לא "משחררת" את בעלה לדרכו, ובכך היא פוגעת בזכותו למימוש עצמי, לחירות ולכבוד. השופטת קבעה, שטענת האישה שבסירובה היא מגנה על זכויותיה הרכושיות הלגיטימיות אינה במקומה.
למעשה, מדובר בשימוש בגט כאמצעי לחץ להשגת תנאים כספיים משופרים. בין היתר, לאור העובדה שמעולם לא תבעה אותן בתביעת רכוש כלשהי. ככל הנראה, הסיקה השופטת, שמעבר לסוגיית הדירה אין האישה מעוניינת לחלוק עם בעלה את זכויותיה הפנסיוניות.
השופטת קבעה, כי החזקת הנישואים על הנייר במקרה זה, אינה מוצדקת ואינה לגיטימית, ומשכך האישה היא סרבנית גט הפוגעת ברגשות בעלה, בחירותו ובאוטונומיה שלו.
באשר לסכום הפיצוי, ציינה השופטת בתי המשפט נוהגים לפסוק בממוצע כ- 50,000 שקל לשנת סרבנות. אולם בתביעתו, דרש התובע בממוצע כ- 25 אלף שקלים בלבד, מה גם שיש מקום להתחשב בכך שהמשיך בחייו ומנהל זוגיות עם אחרת.
משכך, נפסק שהאישה תפצה את בעלה ב- 45,760 שקלים בגין סרבנותה ואם תמשיך בדרך זו, תפצה אותו ב- 2,080 שקל על כל חודש נוסף.
הפסיקה הכירה זה מכבר בכך שסירוב לגט בחוסר תום לב ועל מנת להשיג יתרונות רכושיים הוא פסול. פסק דין זה ממשיך את המגמה, לפיה סירוב ממניעים פסולים מזכה בפיצוי. הגם שמדובר בגבר שהמשיך בחייו ואף קיבל היתר נישואין לאישה שנייה, די בעצם הפגיעה בזכויותיו כדי לזכותו בפיצוי כספי.
לפסק הדין בעניין פלוני נ' אלמונית
* עו"ד אורנה גלברד עוסקת בדיני משפחה
**המוצג בכתבה זו הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.