מס הכנסה הוציא צו עיקול לפני ששלח התראה- האם מדובר בלשון הרע?

לפסק הדין בעניין ברק נ' מדינת ישראל - מס הכנסה

אדם שחשבון הבנק שלו עוקל, מבלי שנשלחה לו התראה על קיומו של חוב, הגיש נגד מס הכנסה תביעה לפיצוי של 25,000 שקל בגין הפגיעה בשמו הטוב. מס הכנסה טען כי אמנם ההתראה התעכבה, אך הצו הוצא כדין. ביהמ"ש קבע: הוצאת צו העיקול מהווה לשון הרע.

אדם שהופתע לגלות, כי ביוני 2011 מס הכנסה הוציא צו עיקול על חשבונו בבנק לאומי בגין יתרת חוב של 1,908 שקל, שילם את החוב בלית ברירה ותחת מחאה, למרות שלטענתו כלל לא היה לו חוב, ולמרות שלא קיבל מכתב התראה קודם להוצאת הצו. לטענתו, לאחר פרישתו מקונצרן פז, שימש כיועץ עסקי חיצוני לחברה, ומאחר ומהתגמולים שקיבל כבר נוכה מס, סבר כי פנקסי המקדמות שמס הכנסה שלח לו בינואר 2011, נשלחו בטעות, ולפיכך לא שילם את המס על פיהם.

בתביעה שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה נגד מס הכנסה, טען כי למרות שהצו בוטל בו ביום שקיבלו, נאלץ הבנק לבצע את העיקול, שכן טרם התקבלה בידו הודעת הביטול הרשמית. לטענתו, מס הכנסה נהג ברשלנות כשהוציא את העיקול ללא עילה וטרם משלוח ההתראה, ובכך גרם נזק ממשי לשמו הטוב, בפרט כשהוא אדם מכובד ובעל שם בסניף, ובשל כך, על מס הכנסה לשלם לו פיצוי של 25,000 שקל.

מס הכנסה טען, כי התובע לא שילם במשך חצי שנה את המס לשנת 2011 בהתאם לאמור בפנקסים שנשלחו אליו, ולפיכך הוציא צו עיקול בהתאם לסכום המס שהיה התובע חייב נוכח הכנסותיו. נטען, כי אמנם חל עיכוב בהפקת ההתראה, אולם אין בכך כדי לגרוע מתוקף הצו.

משלוח התראה לפני הוצאת צו אינה 'מס שפתיים'

השופטת איילת הוך-טל קיבלה את התביעה בחלקה. נקבע, כי בעת הוצאת הצו היה לתובע חוב כלפי מס הכנסה, שכן לא דיווח על הכנסותיו לשנת 2011, אך עם זאת, העיכוב במשלוח ההתראה והעובדה שהבנק נאלץ לבצע את העיקול, למרות שזה כבר בוטל, מקימים לו עילת תביעה.

"לטעמי, עצם הצגתו של התובע כמי שמתחמק, לכאורה, מלשלם את חובותיו, יש בה כדי להשפילו ולפגוע בשמו הטוב, בעיניו של בנקאי סביר וזאת ללא קשר לגובה העקול.", כתבה השופטת וקבעה כי הוצאת העיקול מהווה לשון הרע.

עוד נקבע, כי לא עומדת למס הכנסה כל הגנה, באשר נפל פגם מהותי בהתנהלותו, כשהוציא את צו העיקול לפני ששלח את ההתראה לתובע, וזאת בניגוד לדין ובחוסר הרשאה.

"הסמכות להטלת צו עיקול וביצוע פעולות לגבית חוב על יסוד הפקודה הינה רחבה וברת הפעלה מיידית כמעט ועל כן, בצד סמכות זו מוטלת על הרשות החובה והאחריות להפעילה באחריות ובזהירות הראויה. החובה לשלוח דרישה בכתב, טרם נקיטת הליך מבצעי, אינה בבחינת 'מס שפתיים' כי אם דרישה מהותית, אשר אי קיומה עלול בהחלט להוביל לבטלות הצו שהוצא מעיקרו", כתבה השופטת.

עם זאת נפסק, כי אין הצדקה לפצות את התובע בסכום שדרש, באשר לא הוכיח כי נגרם לו נזק רכושי, ונוכח העובדה, כי הצו בוטל בסמוך להוצאתו וסכום העיקול היה נמוך יחסית, כך שהפגיעה בתובע הייתה מינורית למדי, מה גם שבסופו של יום, אכן נהג בחוסר זהירות כשלא טיפל בתשלום המס מלכתחילה.

לפיכך, חייבה השופטת את מס הכנסה לפצות את התובע ב 5,000 שקל ולשלם לו הוצאות משפט של 500 שקל.

לפסק הדין בעניין ברק נ' מדינת ישראל - מס הכנסה

למדור: נזיקין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.