- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
בוטלו צווים לחסימת אתרי הימורים- המשטרה לא הוסמכה לפגוע בחופש הביטוי
לפסק הדין בעניין איגוד האינטרנט הישראלי נ' ניצב מפקד מחוז תל אביב ואח'
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב ביטל צווים שהוציאה המשטרה, המורים לספקיות האינטרנט בישראל, לחסום את הגישה לאתרי הימורים בלתי חוקיים, בקובעו כי המשטרה חרגה מסמכותה כשהוציאה צווים הפוגעים בחופש הביטוי מבלי שניתנה סמכות מפורשת בחוק לעשות כן.
באוגוסט 2010 הוציאה משטרת ישראל צווים שהורו לספקיות האינטרנט בישראל- 012 סמייל, אקספון 018, בזק בינלאומי ונטוויז'ן-ברק, לחסום את כניסת הגולשים לאתרי אינטרנט העוסקים בהימורים בלתי חוקיים. בעקבות זאת, ביקש איגוד האינטרנט הישראלי, שהינו עמותה ציבורית לקידום האינטרנט בישראל, מהמשטרה כי תבהיר את מקור הסמכות להוצאת הצווים, ומשלא קיבלה תשובה, הגישה עתירה, בה ביקשה לבטל את הצווים אשר הוצאו לטענתה, בחוסר סמכות.
העמותה טענה, כי הסמכות המאפשרת למשטרה לסגור מקומות בהם מתקיימים הימורים לא חוקיים, חולשת על מקומות פיסיים בלבד, ולפיכך בהוצאת הצווים יש משום פגיעה בלתי חוקית בחופש הביטוי.
המשטרה הודתה כי החוק לא מסמיך אותה במפורש לחסום אתרי אינטרנט, אולם לטענתה, סמכות זו ניתנה 'מכללא', זאת נוכח הוראת החוק המסמיכה אותה לסגור מקומות שבהם מתקיימים הימורים לא חוקיים בשילוב עם סמכותה הכללית לגלות עבירות ולמנוע אותן.
סגנית הנשיאה, השופטת מיכל רובינשטיין קיבלה את העתירה, בקובעה כי חסימת הגלישה לאתרי האינטרנט, הגם שהם עוסקים בהימורים לא חוקיים, פוגעת בחופש הביטוי מאחר שהצווים הוצאו בחוסר סמכות.
נפסק, כי רשת האינטרנט, המאפשרת זרימת מידע באופן חופשי, נוח וזול, מגלמת את זכות הגישה למידע ובכך גם את חופש הביטוי, ומשכך, המגבלות שניתן להטיל על השימוש ברשת הן מעטות וצרות.
עוד נקבע, כי יש הבדל בין חסימת הגישה לאתר באופן כללי, לבין מניעת ביצוע פעולת ההימור האסורה עצמה- כך, במקום לחסום את הגישה לאתר, ניתן היה למנוע את פעולת ההימור באמצעות הוראה לחברות האשראי שלא לכבד את החיובים מאתרי האינטרנט הללו, אולם מניעה מראש של כל היחשפות לתכני האתרים אשר לבד מהימורים מכילים גם תמונות וטקסטים, אינה יכולה לעמוד, כשאין בחוק סמכות מפורשת לעשות כן.
נקבע, כי הסעיף הכללי אשר מגדיר את מטרות המשטרה וייעודה לעסוק במניעת עבירות, לא מאפשר לה להוציא את הצווים הללו, וכי הסעיף הספציפי בחוק, אשר מאפשר למשטרה לסגור מקומות הימורים, עוסק בסגירת מקומות פיסיים ולא בחסימת אתרי אינטרנט. "סגירה היא דבר- וחסימת גישה היא דבר אחר", כתבה השופטת וקבעה כי בהוצאת הצווים, חרגה המשטרה מכללי המינהל התקין.
"כאמור, חסימת גישה לאתרי הימורים היא בעלת השלכות משמעותיות- הן בהיבט של הפגיעה בחופש הביטוי, הן בהיבט פוטנציאל הפגיעה בצדדים שלישיים (ספקיות הגישה), והן בשל הפגיעה בעיקרון הגלובאליות של השימוש ברשת (...) העובדה כי הפיתוח הטכנולוגי הקדים את המחוקק איננה מצדיקה כי המשטרה תיטול לעצמה סמכות שלא כדין, ותחליט לפי שיקול דעתה, להורות על חסימת הגישה לאתרים כאלו או אחרים", כתבה השופטת.
לפסק הדין בעניין איגוד האינטרנט הישראלי נ' ניצב מפקד מחוז תל אביב ואח'
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
