מוכר דירה התחרט ברגע האחרון – אך הרוכשת לא תפוצה

אישה שביקשה לרכוש דירה באילת טענה כי הסתמכה על המוכר, עד כדי כך שמכרה את דירתה הקודמת בהפסד. מדוע תביעתה נגד האיש נדחתה, אף שביהמ"ש ייחס לו חוסר תום לב?

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד בעל דירה באילת, אשר חזר בו מכוונתו למכור לה את הנכס. השופט יעקב דנינו קבע כי בין הצדדים לא נכרת חוזה מחייב, ולכן התובעת אינה זכאית לפיצויים בגין הפרתו. נקבע שאף כי המוכר התנהל בחוסר תום לב במהלך המשא ומתן, לא הוכח כי נגרם לאישה נזק המזכה אותה בפיצוי.

תחילת הפרשה ביוני 2024, אז החליטה התובעת לרכוש דירה בעיר הדרומית, ולצורך כך העמידה למכירה את דירתה שבקריית ביאליק, אותה רכשה כהשקעה. כעבור מספר חודשים התעניינה בדירה שהציע למכירה הנתבע, אשר ביקש לשדרג את תנאי מגורי משפחתו.

לאחר ביקור בנכס, שבמהלכו נודע לה על חריגת בנייה, הציעה התובעת 1.9 מיליון שקל. בהמשך שיפרה את הצעתה ל-2.03 מיליון שקל, לעומת 2.2 מיליון שקל שדרש המוכר בתחילה.

המשא ומתן התקדם באמצעות מתווכים ועורכות דין, שהחליפו ביניהן טיוטות הסכם והתכתבויות. אלא שבאוקטובר 2024 הודיע המוכר כי החליט שלא למכור את הדירה, זאת לאחר שהתברר לו כי לא יוכל לקבל את המימון הדרוש לרכישת נכס חלופי.

הרוכשת, שבינתיים מכרה את דירתה בקריית ביאליק תמורת 1.07 מיליון שקל, הגישה תביעה לפיצויים. לשיטתה, הצדדים כבר הגיעו להסכמות מחייבות, והיא דרשה פיצוי מוסכם בסך 203 אלף שקל. לחלופין ביקשה פיצוי בגין אובדן ההנחה שהעניק לה המוכר, או בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, ממכירת דירתה במחיר הנמוך משווי השוק.

המוכר טען מנגד כי מדובר במשא ומתן שלא הבשיל לכדי חוזה, וכי מעולם לא הסכים למכור את דירתו ללא הבטחת מימון לרכישת דירה אחרת.

מכרה בלי קשר אליו

השופט דנינו הבהיר כי חרף ההסכמות שהושגו לגבי מחיר הדירה ומועד מסירתה, הרי שנותרו סוגיות מהותיות פתוחות, ובהן לוח התשלומים. לפיכך, קבע, לא התגבשה בין הצדדים גמירת דעת הנדרשת לכריתת חוזה מחייב, וממילא אין מקום לפסוק לתובעת את הפיצוי המוסכם שנקבע בטיוטה.

אלא שבית המשפט לא פטר את הנתבע בלא כלום: הוא קבע שהאיש התנהל בחוסר תום לב כשלא דאג להעביר לרוכשת ולעורכת דינו מידע מהותי בדבר התניית העסקה בקבלת משכנתה לרכישת דירה חלופית.

אלא שגם קביעה זו לא הועילה לרוכשת. השופט דחה את דרישתה לפיצויי הסתמכות בסך כ-133 אלף שקל, בין היתר משום שהחליטה למכור את דירתה עוד לפני שנחשפה לנכס של הנתבע. בנוסף, נקבע כי הפער בין מחיר המכירה לשווי שקבעה השמאית מטעמה מצוי בגדר משא ומתן סביר.

"אכן", כתב השופט, "אפשר שהתובעת האיצה את המגעים למכירת דירתה בקריית ביאליק בעקבות ההיתכנות לרכישת דירתו של הנתבע. ואולם לא הובאו ראיות להוכיח האמור. ממילא, מאחר שהתובעת החלה לפרסם את דירתה למכירה כחודשיים לפני שהנתבע החל לפרסם את דירתו למכירה, חזקה כי המחיר שקיבלה עבור דירתה היה המחיר המרבי שהיה בכוחה לקבל אותה עת".

גם הדרישה לפיצויי קיום בסך כ-171 אלף שקל נדחתה, לאחר שלא הוכח כי התובעת הפסידה רווח ממשי מהעסקה שלא יצאה לפועל. בסופו של דבר תביעתה נדחתה במלואה, אך לנוכח חוסר תום הלב של המוכר נמנע השופט מלחייבה בהוצאות משפט.

• ב"כ התובעת: עו"ד אמיר כהן
• ב"כ הנתבע: עו"ד מיכאל דיין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.