24 מחברי הקבוצה שזכתה באחד המכרזים הגדולים במדינה טענו כי החברה שארגנה את הקבוצה ניסחה הצעה נגועה במרמה שהייתה צריכה להיפסל. אם כך, מדוע הם לא עתרו לביטול המכרז כולו אלא רק לביטול הזכייה שלהם?
במרס 2016 זכתה קבוצת הרכישה "מינהל מגורים" במכרז לרכישת הזכויות במתחם היוקרתי של רשות השידור בפארק שרונה בתל-אביב. זמן קצר לאחר מכן עתרו כמה מחבריה לביטול זכייתם אך סגן נשיא בית המשפט לעניינים מנהליים בעיר, השופט קובי ורדי, קבע באחרונה שלא ניתן לבטל "חלקיק זכייה", וחייב את העותרים בהוצאות משפט של 30 אלף שקל.
אחד ממכרזי הבנייה הגדולים במדינה יצא לדרך ביולי 2015 וזכה להדים נרחבים בתקשורת. בחלוף 8 חודשי המתנה מתוחים זכתה בו קבוצת הרכישה של "מינהל מגורים" שהציעה את ההצעה הגבוהה ביותר – 1.06 מיליארד שקל.
ואולם, לא כל חברי הקבוצה היו מרוצים, ובספטמבר 2016 פנו 24 מתוך כ-500 חברים לוועדת המכרזים בבקשה לבטל את השתתפותם ולגרוע אותם מרשימת הזוכים במכרז בטענה שבוצעה כאן "תרמית של ממש".
החברים טענו כי הם חתמו על ההצעה "שלא מדעת", מבלי שהיו מודעים לכך שהיא מלאה בליקויים ופגמים, מנוסחת במכוון בצורה עמומה וכוללת תנאים לא הוגנים, בין היתר ככל הנוגע לחלקו של כל חבר במגרש.
לטענתם, מארגני הקבוצה ועורכי הדין שלהם ניסחו מה שמכונה בעגה המשפטית "הצעה תכסיסנית" – הצעה לא הוגנת שנועדה להשיג יתרון לא הוגן על יתר המשתתפים במכרז כדי לזכות, ותוך פגיעה בזכויות חברי הקבוצה. לפיכך, לשיטתם, רמ"י כלל לא הייתה אמורה לקבל את ההצעה הזו.
ואולם, ועדת המכרזים דחתה את בקשתם בציינה כי מדובר במחלוקת פנימית בתוך קבוצת הרכישה – שאינה קשורה לרמ"י. כחודש לאחר מכן הגישו חברי הקבוצה את עתירתם לבית המשפט המנהלי.
הוועדה צדקה
אך גם בית המשפט תמך בעמדתה של ועדת המכרזים. סגן הנשיא ורדי קבע כי הוועדה דחתה בצדק את בקשת העותרים, שכן טענותיהם שייכות למישור החוזי-אזרחי ולא המכרזי-מנהלי, במובן זה שטענותיהם מופנות כלפי מארגני הקבוצה ועורכי הדין שלה ולא כלפי הרשות המנהלית.
השופט אף עמד על הפער בין טענת העותרים כי היה צריך לפסול את ההצעה מראש בהיותה תכסיסנית לבין הסעד שביקשו בפועל –רק את ביטול הזכייה שלהם ולא את ביטול המכרז כולו. הוא הסביר כי כמו שלא ניתן לקבוע "חלקיק זכייה", כך גם לא ניתן גם לבטל חלקיק זכייה ובמילים אחרות: אי אפשר לבטל זכייה של חלק מהזוכים בלבד.
השופט הדגיש כי העותרים לא יכולים לטעון שההצעה הייתה תכסיסנית רק לגביהם. או שההצעה כולה תכסיסנית ובטלה לגמרי או שההצעה אינה תכסיסנית ותקפה.
מכל מקום, נקבע כי טענות העותרים – שהצביעו על פגמים בהסכמה החוזית בינם לבין המארגנים – מקומן להתברר במישור האזרחי בבית משפט רגיל ולא בבית המשפט לעניינים מנהליים.
לפיכך העתירה נדחתה והעותרים חויבו לשלם למשיבים – רמ"י, "מינהל מגורים", נציגי הרוכשים האחרים ומשרד עורכי הדין המלווה – הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.
- ב"כ העותרים: עו"ד מקרקעין איתי לסקי, עו"ד אלי פיטרו
- ב"כ המשיבים: עו"ד לימור חלד רון (בשם רמ"י), עורך דין יהושע חורש (בשם מינהל מגורים), עו"ד יהודה זהבי (בשם עורכי הדין) עו"ד אייל רוזובסקי (בשם יתר חברי הקבוצה)
* עו"ד גל הררי עוסק בדיני מכרזים
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין