הגם שהציגה עצמה כאדריכלית מקצועית שיכולה להוציא היתר על חריגות הבניה בהקדם, בפועל זה לקח לה 3.5 שנים. השופטת: "זו הפרת חוזה"
מחיר הדחיינות: בית משפט השלום בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה שהגישו רוכשי דירה בעיר נגד המוכרת, בטענה להפרת הסכם המכר. הם טענו שהמוכרת הפרה את התחייבותה לקבל היתר על בנייה לא חוקית בדירה עד למועד מסוים, מה שיצר אצלם בעיות במכירת הנכס. השופטת הבכירה עירית קויפמן קיבלה את הטענה, אך לא לפני שהפחיתה את הפיצוי המוסכם ב-50% לנוכח העובדה שבסופו של יום ההיתר התקבל.
באוקטובר 2018 חתמו הצדדים על הסכם לרכישת דירתה של הנתבעת בבאר שבע תמורת 1,680,000 שקל. מאחר שבמועד החתימה היו בדירה חריגות בנייה, התחייבה המוכרת – שהציגה עצמה כאדריכלית העובדת תדיר מול העירייה – להמציא היתר בנייה עד סוף 2019. בפועל, ההיתר התקבל רק כעבור שלוש וחצי שנים ממועד החתימה, במאי 2022.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט עוד קודם לכן, סיפרו הרוכשים שאי המצאת היתר הבנייה גרמה להם בעיות במכירת הדירה. לטענתם, מדובר בהפרת חוזה יסודית המזכה אותם בפיצוי המוסכם בסך 168,000 שקל.
מנגד טענה המוכרת כי עשתה כל שביכולתה על מנת לקבל היתר בנייה, תוך תשלום עשרות אלפי שקלים, אלא שגורמים שונים שאינם בשליטתה כמו מגפת הקורונה אשר הביאה לסגרים ולצמצום עבודת העירייה ומוסדות התכנון, מנעו ממנה לעמוד בהתחייבותה.
המוכרת (68) הוסיפה שהיא אישה חולנית אשר עלתה מרוסיה ומתקשה בשפה העברית, וגם בשל כך אין לדון אותה לחומרה על העיכוב בהמצאת ההיתר.
קשיי שפה אינם תירוץ
השופטת קויפמן ציינה שגם בהתאם לעמדת המומחה מטעם המוכרת, היא הגישה לראשונה את הבקשה להיתר רק בספטמבר 2019, כמעט שנה אחרי החתימה על ההסכם וחודשים בודדים לפני פקיעת התחייבותה. לדברי המומחה, מסיבות שונות הבקשה נדחתה למעלה משש פעמים, כאשר רק באוקטובר 2020 היא נקלטה.
המומחה תלה אמנם את העיכוב בגורמים שלכאורה אינם בשליטת המוכרת, כמו קשיי שפה ומגפת הקורונה, אלא שהשופטת קבעה שחוות דעתו נסמכת רק על עיון במחשב של המוכרת – ולא נתמכה באסמכתה כלשהי כך שאין לקבלה.
יוצא, לדברי השופטת, שהמוכרת לא הוכיחה כי הגישה את הבקשה להיתר לפני חלוף המועד הקבוע בהסכם. למעלה מן הצורך היא קבעה שגם אם תתקבל עמדת המוכרת לפיה הבקשה הוגשה בספטמבר 2019, הרי שלמעט ביצוע פעולות מינוריות המוכרת לא הראתה שפעלה לקדם את קבלת ההיתר בשנה שחלפה מחתימת ההסכם ועד למועד זה.
בתוך כך השופטת דחתה את ניסיון המוכרת להיבנות מקשייה בעברית. "מרגע שהנתבעת לקחה על עצמה לטפל בעניין וככל שהדבר לא הסתייע בנסיבות אלו ואחרות, לרבות קשיי הבנה ושפה", כתבה, "היה עליה לפעול על מנת לטפל בעניין, לרבות באמצעות אחר. אין בכך כדי להצדיק את השיהוי בטיפול. בוודאי כך הדבר, מקום בו הנתבעת הציגה עצמה כמי שבקיאה ובעלת ניסיון בקבלת היתרי בנייה".
השופטת סיכמה שאי המצאת ההיתר במועד מהווה הפרה יסודית של ההסכם, ומחייבת את המוכרת בפיצוי הרוכשים. אשר לגובה הפיצוי המוסכם קבעה השופטת שמוצדק להפחיתו בחצי שכן בסופו של יום היתר הבנייה המיוחל התקבל, הגם שבאיחור רב.
לפיכך השופטת פסקה לרוכשים פיצוי של 84,000 שקל בנוסף להוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 13,500 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד אלכסנדר אוברפלד
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יובל אליהו
עו"ד מיה מאירי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין