העליון קבע כי מחזיקים במשותף שאינם קרובי משפחה זכאים לפטור נפרד מהיטל השבחה בהתאם לעקרון השוויון.
שני זוגות החזיקו בזכויות של קרקע שעליה הוקם בניין. כל זוג קיבל דירה אחת ועבר לגור בה. הוועדה לתכנון ובניה דרשה מכל אחד מהזוגות לשלם היטל השבחה עבור הדירות, אך כל אחד מהם טען שמגיע לו פטור, בהתאם לסעיף 19(ג) לחוק התכנון והבניה.
לייעוץ במיסוי מקרקעין?
פנו ל- עורך דין מיסוי נדל"ן
הוועדה לתכנון ובניה סברה שהפטור לא מגיע לכל אחד מהזוגות והעניקה לשני הזוגות פטור אחד שבו הם אמורים להתחלק. הזוגות תבעו את הוועדה בבית משפט השלום, שקיבל את עמדתם, אולם בערעור למחוזי התקבלה עמדת הוועדה בדעת רוב.
ב-2013 הגישו הזוגות ערעור לבית המשפט העליון. לטענתם, מאחר שכל אחד מהם הגיש בקשה להיתר בניה, והדירה המשמשת למגוריו אינה עולה בגודלה על 140 מ"ר – הם זכאים כל אחד לפטור נפרד. לטענתם, מטרת הפטור היא לסייע לאזרח לשפר את תנאי מגוריו, ומאחר שהם אינם משפחה גרעינית אחת, וכל זוג מבקש לבנות לעצמו דירת מגורים – יהיה צודק לתת לכל אחד מהם פטור.
הוועדה, שסברה שצריך לצמצם את מתן הפטורים, טענה שיש להעניק פטור אחד לחלקה, כך שלא ניתן לפטור את שתי הדירות מההיטל.
דירת מגורים: הנכס החשוב ביותר
השופט ניל הנדל היה היחיד שסבר כי פרשנות החוק ומטרתו היא לא לאפשר מתן פטור לכל דירה, ועמדתו נשארה בדעת מיעוט.
לעומתו השופט צבי זילברטל והמשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין סברו אחרת. לדעתם, ראוי להעניק פטור לכל אחד מהשותפים בקרקע, עבור כל אחת מהדירות – פעולה שתגשים את מטרת הפטור להקל על בעלי הזכויות ולשפר את תנאי מגוריהם, מבלי שיישאו בנטל הכלכלי הנוסף של תשלום ההיטל.
השופטים הסבירו שכשעוסקים בנכס החשוב ביותר של המשפחה – דירת המגורים – קיימת הצדקה לתת פטור ממס. זאת, בניגוד למקרה שבו מחזיק אחד בקרקע בונה מספר דירות לקרובי משפחתו. לכן, קבעו השופטים, קיימת הצדקה להעניק לכל אחד מהזוגות פטור מלא עבור דירתו, בתנאי שיגור בה לפחות ארבע שנים.
את טענות ועדת התכנון שהביעה חשש לניצול הפטור ולפגיעה ניכרת בקופה הציבורית, הבינו השופטים, אך סברו שאם לא יאפשרו את הפטור, יגרמו לבעיה אחרת – והיא מיסוי לא שוויוני, שיקפח שותפים בקרקע לעומת בעלי זכויות יחידים.
השופטים גם העבירו ביקורת על התנהלות המחוקק, שכבר התבקש בעבר, ועדיין לא פעל להסביר ולהבהיר את משמעות סעיף הפטור (19(ג) לחוק), שיוצר התדיינויות ופלפולים רבים סביבו.
לבסוף נפסק אם כן, שערעור הזוגות מתקבל, וכל אחד מהם יהיה זכאי לפטור מהיטל השבחה. הוועדה תשלם לזוגות הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל, בנוסף להוצאות ושכר טרחת עו"ד שנפסקו לטובתם בבית משפט השלום.
- ב"כ המבקשים: עו"ד שמואל שוב
- ב"כ המשיבה: עו"ד יעקב ברכה
* עו"ד יהושע א. הלחמי עוסק במיסוי נדל"ן
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין