האיש הודה והורשע בהוצאת חשבוניות פיקטיביות ובקיזוז מס התשומות הגלום בהן בסכומים של מעל מיליון שקל. על אף דרישת המדינה למאסר בפועל, הוא ירצה 6 חודשי עבודות שירות.
השופטת אורית קנטור גזרה לאחרונה 6 חודשי עבודות שירות וקנס של 20,000 שקל על אדם שניהל שתי חברות כוח אדם והורשע בעבירות על חוק מס ערך מוסף. היא התחשבה בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות והשיתה עליו עונש שנמצא ברף התחתון של המתחם המקובל.
הנאשם ניהל שתי חברות שעסקו באספקת כוח אדם והיו רשומות כ״עוסק מורשה״. על פי כתב האישום, ב-2013 הוא הוציא 12 חשבוניות מס על שם החברה הראשונה בסכום של כ-3.8 מיליון שקל, אף שלא הייתה בה פעילות. את המע״מ הגלום בחשבוניות הפיקטיביות הוא ניכה שלא כדין בחברה השנייה, במטרה להגדיל את הוצאותיו ולהתחמק מתשלום מס. סך המע״מ שנוכה שלא כדין עמד על כ-580,000 שקל.
בכתב אישום נוסף נטען כי הנאשם קיבל חשבוניות מס כוזבות בסכום של 1.6 מיליון שקל וכלל אותן בספרי הנהלת החשבונות של החברה השנייה, תוך ניכוי המע״מ הגלום בהם בסכום של כ-243,000 שקל. כתב אישום שלישי ייחס לו קיזוז כספים בספרי החברה בסכום של 284,000 שקל שלא כדין במהלך השנים 2010-2012.
הנאשם הודה בעבירות והורשע. במסגרת הטיעונים לעונש באת כוח המאשימה, עו״ד סמיה זאהר אלדין, הדגישה כי הנאשם התחמק מתשלום מס בסכום שמגיע לכ-1.1 מיליון שקל והעבירות נעברו על פני תקופה ארוכה שנמשכה כ-4 שנים.
היא ציינה שאמנם הנאשם עמד בהסדר שומה שנערך עמו בסך של כ-650,000 שקל, אך עדיין נותרה יתרת חוב משוערכת של כ-1.3 מיליון שקל. היא דרשה שיוטל עליו מאסר בפועל למשך 10 חודשים, קנס בגובה 100,000 שקל ומאסר מותנה.
בא כוח הנאשם, עו״ד ורד בן שטרית ממשרד סרור בן הרוש, ביקש לגזור עליו עונש נמוך לאור נסיבותיו האישיות והמשפחתיות. הוא ציין כי מדובר באדם בן 41, נשוי ואב לחמישה ילדים, כולם קטינים. אשתו עקרת בית ואביו לקה בהתקף לב ונפטר כשהנאשם היה רק בן 22. עוד הוא ציין שהנאשם תומך כלכלית באמו בת ה-60 ובחמו.
הסנגור הוסיף כי הנאשם סובל מלחץ דם גבוה ומסוכרת ונאלץ ליטול תרופות באופן קבוע. כמו כן, הוא אובחן כחולה לב, נאלץ לעבור ניתוח מעקפים ובעקבות ההליכים המשפטיים הוא סובל מחרדות.
הודה בהזדמנות הראשונה
השופטת הבכירה אורית קנטור מבית משפט השלום בחיפה הבהירה כי על פי הפסיקה, אין במצוקה כלכלית של נאשמים ובנסיבות אישיות כדי להצדיק את ביצוע העבירות, והאינטרס הציבורי להחמיר בענישה גובר על האינטרס האישי. לדבריה, מתחם העונש ההולם בנסיבות המקרה נע בין 6 ל-18 חודשי מאסר.
עם זאת, השופטת התחשבה בכך שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, נערך עמו הסדר שומה והוא עמד בהסדר התשלומים.
עוד היא הביאה בחשבון את מצבו הבריאותי ואת העובדה שהוא הביע צער וחרטה והסביר כי המניע למעשים הוא הסתבכות עם מפעלים שלא שילמו במועד.
בסופו של דבר גזרה השופטת על הנאשם עונש ברף התחתון של המתחם ודנה אותו ל-6 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס של 20,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין