עובדות:
- הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בכתב אישום מתוקן (ת/1) בעבירות על חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק"), על פי הפירוט הבא:
במסגרת האישום הראשון, הורשעו הנאשמים 2 ו-3 בביצוע 12 עבירות של ניכוי מס תשומות בלי שהיה לגביהם מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק.
בנוסף הורשעו שלושת הנאשמים באישום זה בעבירה של שימוש בכל מרמה ערמה או תחבולה או עשיית מעשה אחר על מנת להתחמק מתשלום מס לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק.
במסגרת האישום השני הורשעו הנאשמים 2 ו-3 ב-2 עבירות של ניכוי מס תשומות בלי שהיה לגביהם מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק.
בנוסף הורשעו הנאשמים במסגרת אישום זה בעבירה של מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח הכולל ידיעה כאמור במטרה להתחמק מתשלום מס לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק.
במסגרת האישום השלישי הורשעו הנאשמים 1 ו-3 בעבירות של ניכוי מס תשומות בלי שהיה לגביהם מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק, ב-11 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח הכולל ידיעה כאמור במטרה להתחמק מתשלום מס לפי סעיף 117(ב)(1) וב-6 עבירות של סירוב או הימנעות מלמסור ידיעה, מסמך, פנקס או דוגמא שהוא חייב למסרם, לאחר שנדרש לעשות כן לפי סעיף 117(א)(1) לחוק.
- על פי עובדות כתב האישום, הייתה נאשמת 1 חברה פרטית אשר עסקה באספקת כח אדם והובלות והייתה רשומה במועדים הרלוונטיים לכתב האישום כ"עוסק מורשה" לעניין החוק. נאשמת 2 הייתה חברה פרטית אשר עסקה באספקת כח אדם והייתה רשומה כ"עוסק מורשה" גם היא. נאשם 3 היה המנהל הפעיל של נאשמות 1 ו-2 במועדים הרלוונטיים. נאשמות 1 ו-2 היו חייבות להגיש באמצעות נאשם 3 דו"חות תקופתיים ולשלם את המס הנובע מהם.
- על פי עובדות האישום הראשון, בשנת המס 2013, נאשמת 1 לא הייתה פעילה ונסגרה ברשויות מע"מ ביום 30/12/2012. למרות זאת, הוציא נאשם 3 - 12 חשבוניות מס שלא כדין על שם נאשמת 1 ובזמן שלא הייתה בה פעילות. נאשם 3 לא כלל את החשבוניות בספרי הנהלת החשבונות אותם ניהל בנאשמת 2 וניכה שלא כדין את סכומי מס התשומות הגלומים בהן בדיווחיו התקופתיים למנהל מע"מ וזאת-במטרה להגדיל את הוצאותיו ולהתחמק או להשתמט מתשלום מס אמת.
- סך כל החשבוניות שהוציא נאשם 3 שלא כדין בנאשמת 1 וניכה אותן בנאשמת 2 הינו 3,853,233 ₪ כולל מע"מ וסכום מס התשומות הגלום בהן הינו 579,756 ₪.
- על פי עובדות האישום השני, במהלך שנת 2013 קיבל נאשם 3 - 2 חשבוניות מס כוזבות על שם חברת פדל ובניו בע"מ ח.פ. 514807809 מבלי שביצע את העסקאות המפורטות בהן. נאשם 3 כלל את החשבוניות הפיקטיביות בספרי הנהלת החשבונות אותם ניהל בנאשמת 2 וניכה שלא כדין את סכומי מס התשומות הגלומים בהן, בדיווחיו התקופתיים למנהל מע"מ, במטרה להגדיל את הוצאותיו ולהתחמק או להשתמט מתשלום מס.
- סכום החשבוניות הפיקטיביות הינו 1,597,130 ₪ כולל מע"מ וסכום מס התשומות אשר נוכה שלא כדין הינו 243,636 ₪.
- על פי עובדות האישום השלישי, הנאשמים 1 ו-3 נתבקשו על ידי חוקרי המאשימה במספר רב של הזדמנויות להמציא לידיהם את ספריהם, אולם הנאשמים לא עשו כן ותירצו את אי המצאת החומר בכך שלא ידוע היכן נמצא החומר.
- במהלך השנים 2010-2012 קיזז נאשם 3 בספרי נאשמת 1 מס תשומות ללא שהיו לו אסמכתאות בסכום של 284,520 ₪ שלא כדין, באופן שיטתי, על מנת להגדיל את הוצאותיהם של הנאשמים ולהימנע מתשלום מס אמת, תוך שליחת יד לקופת אוצר המדינה.
- נאשם 3 הופנה אל הממונה על עבודות שירות, על מנת שיבחן את התאמתו של נאשם 3 לריצוי עונש מאסר בעבודות שירות. בחוות דעתו מיום 24/12/2018 ציין הממונה כי הנאשם מתאים לעבודות שירות עם מגבלות.
טיעוני המאשימה:
- ב"כ המאשימה ציינה בטיעוניה, כי קרן המס הפלילית ב-3 האישומים מגיעה לכדי 1,107,906 ₪, כשהעבירות נעברו בין השנים 2010-2013, דהיינו-על פני תקופה ארוכה שנמשכה 4 שנים. סוג העבירות בהן מדובר, מגביר את חומרת העבירות, בשים לב כי מדובר גם בחשבוניות פיקטיביות שנוכו מדיווחי נאשמת 2 באמצעות נאשם 3.
- ב"כ המאשימה ציינה בטיעוניה, כי הנאשמים גזלו ועיכבו שלא כדין את כספי המע"מ אותם גבו מלקוחותיהם ושייכים למדינה וזאת-במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס. מדובר בגזילת כספי ציבור ויש להעדיף את האינטרס הציבורי על כל אינטרס אחר ולהטיל עונשים כבדים על מעכבי תשלומים לקופת האוצר, כפי שנקבע בפסיקה.
- ב"כ המאשימה הוסיפה, כי אין מדובר בנאשם אשר מעד באופן אקראי, אלא הנאשם 3 הפך את המרמה והגזל לדרך חיים במשך 4 שנים, באופן שיטתי ועקבי, כשלנגד עיניו הייתה מטרה אחת והיא לגרוע מקופת המדינה ולהעשיר את כיסו הפרטי על חשבון הציבור.
נאשם 3 עבר את העבירות במודעות מלאה והנאשמים ידעו שהם מנכים מדיווחיהם החודשיים סכומי עתק.
הנאשם אף לא הציג חומר חשבונאי על אף שניתנו לו מספר הזדמנויות וזאת-על מנת להסתיר את החומרים מעיניי אנשי הביקורת שביקשו זאת.
- ב"כ המאשימה הפנתה למדיניות הענישה בעבירות דומות וביקשה לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10-24 חודשי מאסר בפועל, 2-12 חודשי מאסר על תנאי, קנס בגובה 5-10 אחוזים מהמחדל וכן-התחייבות להימנע מלעבור עבירה.
- ב"כ המאשימה ציינה כי לנאשם 2 הרשעות קודמות בעבירות מס בשנים 2001 ו-2011.
- נערך עם נאשם 3 הסדר שומה בסכך כ-650,000 ₪ אשר מתייחס לאישום הראשון. הנאשם 3 עמד בהסדר התשלומים שנערך עמו ושילם את החוב כאמור על פי השומה, אך אין לומר כי המחדל סולק במלואו היות ויתרת החוב מקרן המס בגין האישומים השני והשלישי נותרה ועומדת על סכום של 528,156 ₪. בעוד ניתן להתעלם מקנסות, לא ניתן להתעלם מהריבית שהיא חלק מהמחדל והרבית על חוב זה נכון להיום הינה 198,420 ₪, כך שיתרת החוב המשוערכת להיום הינה 1,306,326 ₪.
- ב"כ המאשימה ביקשה, כי לאור טיעוניה, ובהתחשב במסמכים רפואיים אודות מצבו הרפואי של נאשם 3, יאומץ הרף התחתון של מתחם הענישה ויוטל על נאשם 3 עונש מאסר בפועל למשך 10 חודשים, קנס בגובה 100,000 ₪, מאסר מותנה ברף העליון, דהיינו בן 8 חודשים למשך 3 שנים והתחייבות להימנע מלעבור עבירה.
- ב"כ המאשימה ציינה כי נאשמות 1 ו-2 אינן בפירוק וביקשה להטיל עליהן קנס כספי.
טיעוני ההגנה:
- ב"כ הנאשמים ביקש להקל בעונשו של נאשם 3 לגזור עליו עונש נמוך, לאור נסיבותיו האישיות והמשפחתיות ותרומתו לקהילה.
- נאשם 3 כבן 41, נשוי ואב ל-5 ילדים. כל ילדיו קטינים, ואשתו עקרת בית. אביו של נאשם 3 לקה בהתקף לב ונפטר כשהנאשם 3 היה בן 22 בלבד, שהנאשם 3 היה הבכור מבין 5 אחיו ובעל כורחו נאלץ ליטול על עצמו את תפקיד ראש המשפחה כמפרנס עיקרי. הנאשם אף תומך כלכלית ונפשית באמו בת ה-60 המתגוררת בסמוך אליו.
הנאשם 3 ואשתו תומכים גם בחמו של הנאשם, שנפצע לפני שנים רבות בתאונת עבודה שבעקבותיה הוא נותר נכה. התמיכה באה לידי ביטוי בהסעות לבדיקות רפואיות עריכת קניות וקניית מצרכים.
- הנאשם 3 עצמו סובל מלחץ דם גבוה וממחלת הסוכרת בעקבותיה הוא נאלץ ליטול תרופות בדרך קבע. הנאשם 3 אף אובחן כחולה לב ונאלץ לעבור הליכים רפואיים סבוכים כגון צנתורים אשר לא הצליחו, עד שלבסוף נאלץ לעבור ניתוח לב פתוח וניתוח מעקפים, כפי שעולה מהתיעוד הרפואי.
בהמשך עבר תקופה לא מבוטלת במהלכה היה מרותק למיטתו ונאסר עליו כל מאמץ למשך תקופה ממושכת.
בעקבות ההליכים המשפטיים סובל נאשם 3 מחרדות, מתקשה להירדם בלילות ומתקשה לתפקד במהלך היום.
- ב"כ הנאשמים הוסיף, כי נאשם 3 מסייע רבות לחבריו במקום מגוריו במציאת מקומות עבודה. בנוסף, הוא מקפיד לתרום חבילות מזון לשכניו בתקופת החגים.
- ב"כ הנאשמים התייחס לגובה החוב וציין, כי במישור האזרחי הושג הסכם פשרה במסגרת הליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי בע"מ 11759-11-15. סכום הפשרה שולם במלואו.
- ב"כ הנאשמים הפנה לפסיקה אשר דנה בעבירות דומות, במסגרתה נגזר עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות וציין, כי הרף התחתון של מתחם העונש ההולם יכול להתחיל מעונש מאסר בן 4 חודשים, אשר ירוצה בעבודות שירות.
בעניננו, ביקש לאמץ את הרף התחתון לאור הנסיבות עליהן הצביע.
- נאשם 3 ביקש לומר כי עשה פשרה ושילם. לדבריו, לא רצה להגיע למה שהגיע, אך הוא עבד עם מפעלים שלא שלמו לו והוא הסתבך עם זה.
דיון והכרעה:
- תיקון 113 לחוק העונשין קובע כי העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה – קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (סעיף 40ב לחוק העונשין, תשל"ז – 1977), על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כשבתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם (סעיף 40ג לחוק הנ"ל).
- הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים הם הפגיעה בקופת המדינה וגזילת כספי הציבור, כמו גם האמון בין האזרח לרשויות השלטון והחובה לדווח דיווחי אמת לרשויות המס.
- אשר למידת הפגיעה – היא ניתנת למדידה בגובה הסכום שנגזל מקופת אוצר המדינה כאשר על פי עובדות כתב האישום מדובר בסכומים ניכרים- לעמדת המאשימה קרן המס הפלילית בשלושת האישומים מגיעה לכדי 1,107,906 ₪, ניתן לומר איפוא כי מדובר במידת פגיעה בינונית.
- אשר לנסיבות הקשורות בעבירה –
הנאשם 3 באמצעות נאשמות 1 ו-2 היו המבצעים היחידים של העבירות.
הנאשם 3 פעל באופן הנטען בכתב האישום לאורך 4 שנים, באופן שיטתי ועקבי, כשהנאשמים ידעו שהם מנכים מדיווחים החודשיים סכומי עתק.
הנאשם 3 לא הציג את החומר החשבונאי על אף שניתנו לו הזדמנויות לעשות כן, וזאת על מנת להסתיר את החומרים מעיני אנשי הביקורת.
מדובר בעבירות שבוצעו מתוך תכנון ומתוך מטרה להתחמק ולהשתמט מתשלום מס, כמו גם להפיק רווחים קלים מקופת המדינה.
- אשר למדיניות הענישה –
בתי המשפט בפסיקתם הדגישו את החומרה היתרה שיש לייחס לעבירות בניגוד לדיני המיסים וציינו כי אין להקל בעונשם של עברייני מס הגוזלים את כספי הציבור, יוצרים דמורליזציה בקרב ציבור משלמי המיסים וגורמים במעשיהם נזק רב למדינה.
בע"פ 519/89 אשר נ' מדינת ישראל נאמר על ידי כב' השופט המשנה לנשיא אור "שבמס ערך מוסף עסקינן המדובר הוא בכספים שלמעשה קיבל הנישום והוא מחזיקם בידו על מנת להעבירם לשלטונות המס. מי אשר נוטל למעשה מכספים אלה, המגיעים לאוצר המדינה, ובעזרת דיווחים שאינם אמת מחזיקם בידו ומשתמש בהם לתועלתו- מן הראוי שהעונש לגביו יביע את הפסול שבמעשהו ויהיה בו כדי להרתיע אחרים בפני מעשים דומים".
בפסיקה נקבע כי אין להבדיל בין מי שגוזל את כספי הפרט למי שגוזל כספי ציבור ועל כן יש להחמיר בעונשם של מורשעים בעבירות מס אשר לא הסירו את כל המחדלים שכן בהסרת כל המחדלים יש משום ביטוי לחרטה כנה ואמיתית של הנאשם.
נקבע עוד כי אין במצוקה כלכלית של נאשמים ובנסיבות אישיות כדי להצדיק את ביצוע העבירות והאינטרס הציבורי להחמיר בענישה גובר על האינטרס האישי גם כאשר מדובר בהרשעה ראשונה, שכן כפי שקבע בית המשפט העליון כי: "עבירות המס הכלכליות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה , ומכאן שיש מקום ליתן לכך משקל בענישה מן הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה, לא יתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית". (ע"פ 6474/03 יוסף מלכה נ' מדינת ישראל).
הפסיקה קבעה כי יש לגזור על עבירות כגון אלה מאסר לריצוי בפועל, שכן "בהטלת עונשי מאסר אלה מביעה החברה המאורגנת את סלידתה מהתנהגותם העבריינית של מעלימי המס ומטביעה עליהם אות של קלון. ידעו נא עברייני הצווארון הלבן כי צווארונו של עושה העבירה הזו אינו "לבן" והרי הוא כצווארנו של כל פורץ ושודד, שהאחד שודד את קופתה של המדינה והאחד שודד את קופתו של הפרט", (ע"פ 344/80 לא פורסם- כפי שמאוזכר בע"פ 624/80 חברת וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל).
וכן נקבע כי "כאשר עסקינן בעברייני מס, אשר תקוותם להפיק רווח כספי חשוב להטיל לצד הקנס גם עונש של מאסר בפועל למען ידע העבריין שאין החוטא יוצא נשכר" (רע"פ 3137/04 חג'אג' נ' מדינת ישראל).
לסוגיית הסרת המחדל חשיבות רבה בעת גזירת הדין באשר יש בה להשיב את כספי הגזילה לקופת אוצר המדינה. בעפ"ג 47301-01-14 רשות המיסים היחידה המרכזית איזור מרכז ותיקים מיוחדים נ' פ.מ.מ בע"מ נאמר כי:
"... הסרת המחדל הינה הביטוי האולטימטיבי ללקיחת אחריות ולהכרה בחטא, לצד הפן האופרטיבי והמעשי שיש בה, דהיינו השבת הנזק באופן שהקופה הציבורית קיבלה בחזרה מה שנגרע ממנה. בתי המשפט מאז ומעולם התחשבו בנימוק זה לעניין ההקלה בעונש. אין בכך כמובן כדי למעט מחומרתה של העבירה, אולם יש בכך כדי להשליך על הענישה. תיקון 113 העומד במוקד הדיון הכיר גם הוא בחשיבות הסרת המחדל. אנו מפנים לסעיף 40י"א(5) המונה בין הנסיבות שבהם רשאי בית המשפט להתחשב בעניין העונש ואשר אינם קשורות לביצוע העבירות, גם את "מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה".".
- הצדדים הפנו לפסיקה התומכת בטיעוניהם לגבי מקרים דומים, בנסיבות דומות ובסכומים דומים.
- בהתחשב איפוא בעיקרון ההלימה, בערכים החברתיים שנפגעו, במידת הפגיעה באותם ערכים, בנסיבות הקשורות בעבירה ובמדיניות הענישה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-18 חודשי מאסר.
- אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה –
הנאשמים הודו בהזדמנות הראשונה משתוקן כתב האישום לקולא.
לנאשם 3 הרשעות קודמות בעבירות מס בשנים 2001 ו-2011.
נערך עם נאשם 3 הסדר שומה בסכום של כ-650,000 ₪ המתייחס לאישום הראשון, כשהנאשם 3 עמד בהסדר התשלומים שנערך עימו ושילם את החוב על פי השומה, אך אין לומר כי המחדל סולק במלואו היות ויתרת החוב בגין האישומים השני והשלישי נותרה ועומדת על סכום של 528,156 ₪.
הנאשם 3 נשוי, אב ל-5 ילדים קטינים, ואשתו עקרת בית. פרנסת המשפחה עליו. אביו של הנאשם נפטר כשהיה צעיר והנאשם נאלץ ליטול על עצמו את עול פרנסת המשפחה, הוא מפרנס אף את אימו בת ה-60 ותומך בחמו.
הנאשם סובל ממצב בריאותי לא פשוט – סובל מלחץ דם גבוה וממחלת הסכרת, אובחן כחולה לב ונאלץ לעבוד צנתורים אשר לא הצליחו עד שלבסוף נאלץ לעבור ניתוח לב פתוח וניתוח מעקפים. במהלך תקופת ההחלמה היה מרותק למיטתו ונאסר עליו כל מאמץ (צורפו מסמכים).
הנאשם 3 נוטל תרופות באופן קבוע.
בעקבות ההליכים המשפטיים סובל הנאשם מחרדות, מתקשה לתפקד ומתקשה להרדם.
הנאשם הביע צער וחרטה וציין כי הסתבך עם מפעלים שלא שילמו במועד.
הנאשם נמצא מתאים לרצות עבודות שירות במקום מאסר.
- בהתאם להוראת סעיף 40ד' לחוק העונשין רשאי בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם אם מצא בית המשפט כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש כי ישתקם.
לא נתבקשתי להפנות הנאשם לשירות המבחן ועסקינן בעבירות פיסקליות בהם ניתן משקל נמוך יחסית לשיקולי שיקום.
- בהתחשב בכל אלה מצאתי לנכון לאמץ את הרף התחתון של מתחם הענישה ואני דנה את הנאשמים לעונשים כדלקמן:
אני דנה את הנאשם 3 למאסר בן 6 חודשים אותו ירצה בעבודות שירות בשיקום מקצועי שלוחת מג'ד אל כרום.
אני דנה את הנאשם 3 למאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים למשך 3 שנים והתנאי כי לא יעבור עבירה מסוג פשע בניגוד לחוק מע"מ.
אני דנה את הנאשמות 1 ו-2 לתשלום קנס בסך 10,000 ₪ כל אחת.
אני דנה את הנאשם 3 לתשלום קנס בסך 20,000 ₪ או 3 חודשי מאסר.
הקנסות ישולמו ב-20 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל בתום 30 יום מיום שיסיים לרצות את עבודות השירות.
הנאשם יתייצב לריצוי עבודות השירות בתאריך 3/3/19 בשעה 08.00, במפקדת מחוז צפון, יחידת עבודות השירות, רח' הציונות 14 טבריה.
הנאשם מוזהר כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים וכל חריגה מכללים אלה יש בה כדי להפסיק את עבודות השירות וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל.
הודע על זכות ערעור תוך 45 יום.
<#4#>
ניתנה והודעה היום ה' אדר א' תשע"ט, 10/02/2019 במעמד הנוכחים.
הוקלד על ידי מילי כהן