מקרה שהוכרע לאחרונה בביה"ד הרבני האזורי בחיפה, מראה כי בכל הקשור לקביעת גובה המזונות המוטלים על אבות, לא רק בתי המשפט האזרחיים מתחשבים בסוג המשמורת ובמצבם הכלכלי של שני הצדדים.
זוג הורים לשלושה ילדים – תאומים בני 13 וילדה בת 6 – התגרשו בשנת 2015. מאז ילדיהם נמצאים במשמורת משותפת, כאשר חלוקת הזמן של ההורים עם הילדים זהה לגמרי, וכל אחד מהם נושא בכל צרכיהם בעת שהותם עמו, כולל מזונות, ביגוד, הוצאות דיור ובילויים.
באותה שנה, ביהמ"ש למשפחה ואחריו גם ביה"ד הרבני האזורי בחיפה, חייבו את האב במזונות זמניים בסך של 3,500 שקל בתוספת מחצית המשכנתא שמשלמת האם על דירתה ומחצית הוצאות חינוך ורפואה.
האב, שיוצג על ידי עוה"ד איריס מנור, הסכים לחלוקה שווה בהוצאות הבריאות והחינוך של הילדים, אך חלק על חובתו לשאת במזונותיהם, לנוכח המשמורת משותפת וחלוקת הזמנים השווה.
מנגד, האם טענה באמצעות עוה"ד דין עדני, שיש לחייב את האב במזונות בסך 5,100 שקל בתוספת חצי מעלויות הדיור ומהוצאות החינוך והרפואה, שכן לשיטתה סיפוק צרכי הילדים חל עליו, ללא קשר לסוג המשמורת.
האב מוציא כשהם אצלו
אב"ד הרב דניאל אדרי והדיינים הרב בן ציון הכהן רבין והרב אלעד עלי, הציגו סקירה הסטורית קצרה של הדעות השונות בסוגיית חיוב אבות במזונות ילדיהם מעל גיל שש, ובחנו האם תקנת הרבנות הראשית משנת תש"ד (1944) התכוונה לחייב את אבות בחוב גמור – כלומר באופן אבסולוטי או מדין צדקה – כלומר רק אם האב יכול לעמוד בכך כלכלית.
הדיינים הזכירו שהעניין נדון גם בהחלטת מועצת הרבנות הראשית בשנת 2015, במסגרתה לא הוכרעה המחלוקת שבין ענקי התורה בעניין, ונקבע כי כל דיין יחליט לפי שיקול דעתו.
לאחר מכן, הדיינים הבהירו כי לדעתם "כאשר ישנה משמורת משותפת וכל אחד דואג לצרכי הילדים, אין טוב יותר מזה ובכך וודאי מתקיימת תקנת הרבנות, ומבטיחים בכך שאכן הילדים יקבלו את הדרוש להם, כל הורה דואג לכל מחסור הילד כאשר נמצא באמנה איתו".
כמו כן, הדיינים סברו כי היות שהחל מגיל שש ואילך כל צרכי הילדים הם בגדר צדקה, הרי שכאשר לאב אין אפשרות לקיים חובה זו לבדו, גם האב חייבת לדאוג למזונות הילדים.
בתוך כך הדיינים אף הביאו מספר דוגמאות מן הפסיקה האזרחית, שבהן מזונות ילדים הופחתו במקרים של משמורת משותפת.
בפסק הדין נכתב כי "אין ספק שהאב חייב לשאת בצרכיהם ההכרחיים של ילדיו הקטינים, אבל בבואנו לחייב בדמי מזונות יש להביא בחשבון את ההוצאות שמוציא האב כאשר הילדים נמצאים אצלו במחצית הזמן ובזמנים שווים כפי שהם אצל האם... כל זמן שאכן האב נושא הן בכלכלת ילדיו והן בצרכים הרגשיים והפיזיים, ואין הילדים מוזנחים ומוטלים ברחובות ואינו מתאכזר לילדיו כלשון תקנת הרבנות, יש לראות בזאת כחלק מתשלום המזונות שהיה אמור לשלם עבור ילדיו לאם בלא משמורת משותפת".
לאחר שניתחו את השתכרות הצדדים ומצבם הכלכלי, הדיינים ציינו בנוגע לאב כי "אין ספק שאם נחייב אותו בסכום גדול בנוסף להוצאות שמוציא על ילדיו כשהם אצלו במשמורת משותפת בזמנים שווים, צעד זה יפגע באב כלכלית ואף יפגע בטובת הקטינים".
בסיכומו של דבר, הדיינים קבעו כי לאור המשמורת המשותפת, האב ישלם רק 1,750 שקל עבור שלושת הילדים, וכן שליש מתשלום המשכנתא של האישה ומחצית הוצאות חינוך והרפואה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין