תושב כפר עראבה תבע את המועצה לאחר שסללה בסמוך לביתו כביש בניגוד לתכנית הבנייה. המועצה ניסתה להתנער מאחריות לנזקים שנגרמו לו בעקבות עבודות הסלילה, אך התנהלותה הלקויה לא נעלמה מעיני בית המשפט.
בית משפט השלום בחיפה פסק לתושב הכפר עראבה שבצפון הארץ פיצויים של 230 אלף שקל עקב נזקים שהותירה אחריה המועצה המקומית, שסללה כביש תוך פלישה לשטחו ובניגוד מוחלט להוראות הוועדה לתכנון ובנייה. השופט הבכיר יעקב וגנר כינה את התנהלות המועצה "תמוהה ולא ראויה".
בשנת 2001 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עראבה תיקון לתכנית בנייה באזור מגוריו של תושב הכפר והגבילה את יכולתה של המועצה לבצע עבודות לסלילת כביש בסמוך לביתו. אולם המועצה המקומית לא פעלה על פי תכנית הבנייה החדשה וביצעה את הסלילה תוך חריגה מגבולותיה.
בעקבות זאת נאלץ התושב לפתוח נגדה בהליכים, שהסתיימו בהתחייבותה של המועצה שלא לחרוג עוד מהתכנית המתוקנת. המועצה אמנם הפסיקה את העבודות אך השאירה בקרבת ביתו מפגעים רבים שהוא נאלץ לתקנם בעצמו ועל חשבונו.
בכך לא הסתיימה התנהלותה הקלוקלת שכן ב-2007 היא שפעלה את עבודות הסלילה החורגות תוך הריסת עבודות שביצע התושב. בעקבות פנייתו לוועדה המקומית בעניין היא הוציאה צו מנהלי המורה על הפסקת העבודות, אך המועצה התעלמה והמשיכה בביצוען, ואם לא די בכך, היא גם בנתה כיכר תנועה ללא היתר בסמוך לביתו.
במהלך שלוש השנים שלאחר מכן פניות התושב להפסקת הבנייה זכו להתעלמות מצד המועצה, מה שלא הותיר בידו ברירה אלא להגיש נגדה תביעה לפיצוי בגין הנזקים השונים שנגרמו לו, ביניהם ביצוע העבודות על קרקע שבבעלותו ללא תשלום, פגיעות שונות במבנה הבית ועגמת נפש.
להוכחת דבריו, התובע הציג מסמכים המעידים על כך שהעבודות בוצעו ללא היתר ושלוש חוות דעת שמאיות שהעריכו את נזקיו בסכומים שנעו בין 168 אלף שקל ל-255 אלף שקל.
בתגובה, המועצה התעקשה שפעלה כחוק ושהעבודות בוצעו בהסכמת התובע. בנוסף, היא טענה כי התובע עצמו אחראי לנזקיו מאחר שחרג מההיתרים שניתנו לו כשבנה את ביתו, כך שלמעשה הוא פלש לשטח שיועד לסלילת הכביש ולא ההיפך.
המועצה הוסיפה כי העבודות שביצעה העלו את ערכו של בית התובע ב-133 אלף שקל ובמידה שייקבע כי עליה לפצותו, יש להוריד סכום זה מסכום הפיצוי.
אין שום גיבוי לטענות
"אין ספק כי לתובע נגרמו נזקים כספיים לאור התנהלותה התמוהה ואף הלא ראויה, של הנתבעת" כתב השופט וגנר לאחר שקבע כי העבודות שביצעה המועצה נעשו בניגוד להוראות בית המשפט והוועדה לתכנון ובנייה, והטיל עליה את מלוא האחריות לנזקי התובע.
בהמשך, השופט מתח ביקורת חריפה על כך שהנתבעת לא הציגה בפניו מסמכים המאמתים את טענותיה, והעיר כי "לא סביר ואף לא ראוי כי סיכומים שכאלה אינם מגובים במסמכים מפורשים וכתובים".
מכאן השופט בחן את נזקי התובע וקבע כי הוא זכאי לפיצוי בסך 380 אלף שקל בגין עבודות התיקונים שביצע ועגמת הנפש שנגרמה לו, אך בד בבד קיבל את טענת הנתבעת לפיה יש להפחית מסכום הפיצוי את הסכום המשקף את העלייה בערך ביתו.
משכך, המועצה חויבה לשלם לתובע 230 אלף שקל בנוסף ל-30% מהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 34,500 שקלים בתוספת מע"מ.
- שמות עורכי הדין שייצגו את הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד רן הירש
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין