בדארנה נ' מועצה מקומית עראבה ואח'

נתוני רקע ועובדות

1.התובע, תושב הכפר עראבה, רופא במקצועו, הינו הבעלים והמחזיק בחלקה 2 גוש 19356 בעראבה (להלן: "החלקה" או "המקרקעין"). לפי תכנית המתאר המקומית מספר ג/7240 מצויה החלקה בין שתי דרכים מאושרות; דרך 3 שעוברת מצפון וממערב לחלקה, ודרך 47 שעוברת מהצד המזרחי לחלקה , והיא כמעט בקו מקביל לדרך 3. בין שתי דרכים אלה מחבר כביש 50 שעוברת מהצד המזרחי לחלקה.

כאשר סללו את דרך 3 שממערב לחלקה ננגס חלק מחלקת התובע, כך שנוצר מצב בו בית התובע, שנבנה בשנת 1998, אינו בקווי הבנייה של כביש 50 המאושר. בעקבות המצב שנוצר יזמה הועדה המקומית לתכנון ובנייה "לב הגליל" (להלן: "הועדה") תכנית מפורטת מס' ג/12302 לשם התאמת קו הבניין לביתו הקיים של התובע. התוכנית אושרה בהחלטת הועדה המחוזית לתכנון ובנייה ביום 24.12.01 והיא פורסמה ברשומות ביום 7.3.02.

2. בשנת 2001, סללה הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") דרך בצדה המזרחי של החלקה. הדרך שנסללה היא העתק לדרך 47 בקו מקביל לדרך 3. זאת אומרת, הדרך שנסללה היא העתקה לדרך 47 - במקום לסלול את דרך 47 בתוואי המאושר בתוכנית המפורטת ובתכניות המאושרות, נסללה דרך חדשה בחלק המזרחי של החלקה בקו מקביל עם דרך 3 כאילו היא דרך 47. התובע פנה לבית המשפט בבקשה לצו מניעה (ראה: בש"א 4516/01 בת"א 4165/01). בהחלטה מיום 10.10.01 נתן בית משפט השלום בעכו צו ארעי להפסקת העבודות, ובדיון שהתקיים בפניו במעמד הצדדים היום 14.11.01 הודיע ב"כ הנתבעת כי הנתבעת מתחייבת לסלול את הדרכים נשוא המחלוקת אך ורק במסגרת תכניות מתאר מאושרות כדין ועל פי היתרים כדין. על סמך התחייבות זו, משך התובע את בקשתו לצו מניעה, ובית משפט השלום נתן תוקף להסכמת הצדדים.

3. מכתב התביעה עולה כי לאחר פס"ד של בית משפט השלום בעכו הפסיקה הנתבעת את העבודות בשטח אך לא החזירה את המצב לקדמותו, תוך השארת חומרים, מפגעים ומטרדים רבים שפגעו בתובע ובציבור. מצב זה נמשך כשלוש שנים עד שבשנת 2004 סיכם התובע עם ראש המועצה דאז, מר עלי עאסלה, כי המצב יוחזר לקדמותו. התובע ביצע לטענתו בתיאום עם הנתבעת, עבודות לצורך החזרת המצב לקדמותו, פעולות שעלו לו עשרות אלפי שקלים ואשר כללו עבודות ניקוז וסלילת רצועת אספלט ברוחב 4 מ' ובאורך 100 מ'.

בשנת 2007 שבה הנתבעת וחידשה את עבודות סלילת הדרך שהופסקה בשנת 2001 (הדרך בחלק המזרחי של החלקה בקו מקביל עם דרך 3). במהלך חידוש העבודות הרסה הנתבעת את רצועת האספלט אותה סלל התובע בניסיונותיו להחזיר את המצב לקדמותו, וכן הרסו את שער הברזל שבצד השמאלי לביתו של התובע.

4. לאור התחדשות העבודות התובע שב ופנה לגורמי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בדרישה להפסיק את העבודות. במענה לפניות התובע ערכה הועדה ישיבה ביום 24.12.07 לבחינת העניין. בתום הישיבה הוחלט להפסיק את העבודות בשטח לתקופה של חודש ימים עד לקיום ישיבת עבודה בין הצדדים וסיכום העניין. חרף החלטתה זו של הועדה המשיכה הנתבעת בעבודות שכללו פריצת תוואי הכביש, בניית גדרות אבן, הנחת אבן לאורך כ - 750 מ' של כביש מס' 47 שרוחבו כ - 12 מ' לפי תוכנית מתאר ג/7240.

התובע שב ופנה לוועדה וביקש שתורה על הפסקת העבודות לאלתר. פקח הועדה הגיע לשטח על מנת לבחון את העבודות שבוצעו וביום 14.1.08 הוציאה הועדה צו מנהלי להפסקת העבודות באופן מיידי. למרות האמור, לטענת התובע הנתבעת המשיכה בעבודות וזאת בניגוד לצו המנהלי. התובע שב ופנה לוועדה ושוב ערך פקח מטעם הועדה ביקור במקום. ביום 9.11.08 נשלח למהנדס הנתבעת מכתב זימון לשימוע וכן שבה הועדה והורתה על הפסקת העבודות לאלתר.

5. עוד עולה מכתב התביעה עולה כי למרות הוראת הועדה המקומית הנתבעת המשיכה בעבודות שלא כדין ואף הגדילה לעשות ובנתה כיכר תנועה אל מול ביתו של התובע בצד הצפוני של החלקה, תוך פלישה לחלקה בשטח של כ - 24 מ' וכל זאת, ללא היתר, ללא תוכנית מפורטת וללא הליך של הפקעה. התובע שב ופנה לוועדה המקומית שהשיבה לפנייתו כי נערך שימוע למהנדס הנתבעת והוא הציג היתר בנייה אשר התיימר להיות היתר בנייה לעבודות הסלילה וכן לבניית כיכר התנועה. לטעת התובע, לימים התברר כי לא היה בהיתר אותו הציג המהנדס לוועדה כדי להתיר לנתבעת לבצע את השינויים שערכה במערך התנועה המאושר, לרבות בניית כיכר התנועה. זאת ועוד, ההיתר אותו הציג המהנדס לא כלל את בניית כיכר התנועה במקום בו היא נבנתה.

6. בשנת 2010 הציע מהנדס הנתבעת לתובע לטענתו כי הנתבעת תעתיק את מיקום הכניסה לביתו שהיה מול הכיכר שנבנתה. לפי ההצעה התובע נדרש להכין את השטח כדי שהנתבעת תבצע עבודות העתקה כך ששער הכניסה לביתו של התובע יועתק מהצד המזרחי שקרוב לכיכר אל צדו האחר של הבית. בעקבות ההצעה התובע הכין את השטח ובכלל זה עקר עצים ,וורדים וכן ביצע חפירות, הסיר משטח ביטון ששימש כחניון ופרס רשתות ברזל וביצע עבודות נוספות. לאחר הכנת השטח התובע פנה לנתבעת לביצוע עבודת העתקה שהציעה. בישיבה שהתקיימה בין התובע לנציגי הנתבעת הציג היועץ המשפטי של הנתבעת לתובע הסכם לפיו בתמורה לעבודת העתקה התובע מוותר על תביעה נזיקית שהגיש כנגד הנתבעת וכן מסכים לשינוי התוכנית התקפה ע"י התרת כניסת הדרך שממזרח לחלקת התובע, אל החלקה שלו ב - 4 מטרים נוספים. לטענת התובע משסירב לחתום על הסכם זה, קרע אותו היועץ המשפטי של הנתבעת ולא נתן לו עותק ממנו.

עפ"י הנטען, הנתבעת התנערה מהצעתה להעתיק את מיקום הכניסה והתובע נותר עם מתחם כניסה פעור, שטח מלא בהריסות ועבודות הכנה. בחוסר ברירה נאלץ התובע לטענתו להחזיר את המצב לקדמותו בעצמו וזאת במהרה עקב חתונת בנו שנקבעה למועד סמוך. לאור הדחיפות בזמן נאלץ התובע להחזיר את המצב לקדמותו במהרה ולכן בוצעו העבודות גם בשעות הלילה המאוחרות והתובע שילם מחיר גבוה מאוד על ביצוע העבודות.