שני זוגות רכשו מגרשים בישוב ברכיה מהחברה הכלכלית לפיתוח חוף אשקלון (הזרוע הביצועית של המועצה). לימים, התברר להם שהמגרשים קטנים בהרבה ממה שהציגה במפה. בשבוע שעבר קבע השופט ישראל פבלו-אקסלרד כי על החברה לקחת אחריות על שגיאותיה.
החברה הכלכלית לפיתוח חוף אשקלון העובדת בשירות המועצה האזורית, לקחה חלק בשיווק מגרשים לבניית בתי מגורים בהרחבת הישוב ברכיה, הסמוך לאשקלון.
לשאלות בנושא מקרקעין
פנו ל-עורך דין דיני מקרקעין
שני הזוגות זכו בהגרלה שערכה החברה ובהתאם ובחרו במגרשים פינתיים, שלפי המפה שהוצגה להם, היו הגדולים ביותר בהרחבה – 667 מ"ר כל אחד. אלא שבפועל הסתבר, כי המגרשים קטנים ביותר משהוצג במפה – גודלו של אחד 549 מ"ר ושל השני 520 מ"ר.
כדי לתקן את המעוות, התחייבה החברה להגדיל את המגרשים באמצעות שינוי התב"ע, וכך היה.
למרות זאת, שני הזוגות הגישו תביעות שאוחדו בפברואר 2014, בבית המשפט השלום בקרית גת. לטענתם, מצג השווא המשיך גם כשהובטח להם שהליך שינוי התב"ע יארך מספר חודשים, כשבפועל ארך שנים, כיוון שהחברה התרשלה בטיפול מול הגופים הרלוונטיים. התנהלותה, הם טענו, גרמה להם לנזקים כלכליים רציניים, בהם תשלום דמי ההיוון על המגרש שעלו, משום שלא הייתה להם האפשרות לשלם את השוברים המקוריים, בסך 80 אלף שקל.
החברה מאידך טענה כי היא לא זו שמכרה את המגרשים בפועל, אלא רשות מקרקעי ישראל. היא הודתה שהמפה שהוצגה הייתה שגויה, אולם טענה שאינה אחראית לטעות כיוון שזו המפה שצורפה לתב"ע הקיימת.
עוד לטענתה, הרוכשים היו צריכים לבדוק בעצמם את גודל השטח, ובכל מקרה היא פעלה כשורה ותיקנה את גודלם. לגבי דמי ההיוון, היא טענה כי הוגדלו בשל עיכוב בתשלום השוברים כך שהרוכשים יכולים לבוא בטענות רק לעצמם.
מאמץ סביר
השופט ישראל פבלו אקסלרד אישר שבעלת הקרקע היא רשות מקרקעי ישראל, אך עם זאת קבע שהאחריות לנהוג כלפי ציבור הרוכשים בזהירות יתרה הייתה מוטלת על הנתבעת – שניהלה את הליך השיווק של הקרקעות.
מאחר שהנתבעת הייתה צריכה לצפות כי התובעים יסתמכו על המפה שהציגה להם ויבחרו לפי הנתונים שלה את המגרשים, היה עליה לבדוק אותה "במאמץ סביר" לפני שהוצגה לרוכשים, קבע השופט.
בניגוד לנתבעת, התובעים לא היו מחויבים לבצע בדיקה נוספת לגודל השטח והם בהחלט היו רשאים להסתפק במפה שהוצגה להם על ידי בעלת מקצוע שנחזתה להיראות כמי שביצעה את כל הבדיקות הדרושות לשיווק הקרקעות. משכך הוסיף, השופט, הסתמכותם על מצג הנתבעת הייתה לגיטימית.
השופט אקסלרד גם קיבל את טענת התובעים כי הנתבעת התנהלה בעצלתיים בנוגע להליך שינוי התב"ע. משכך, פסק השופט, על הנתבעת לפצות אותם עבור העיכוב שהגדיל את דמי ההיוון, עבור מס הרכישה שעלה, ועבור העלייה במחירי הבנייה.
משכך נפסק שהנתבעת התרשלה ותפצה כל זוג בהתאם לגודל המגרשים: לזוג נתבעים אחד היא תשלם 368,806 ולשני 354,715 שקל. לסכום זה יצורפו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 70,500 לכל זוג.
- ב"כ התובע: עו"ד אלי סלהוב
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אליעזר בן מוחה
* עורך דין טובי לוי עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין