מוכרת נכס טענה להפרת חוזה: "הקונה שילמה בצ'קים לא בנקאיים"
החברה טענה שהרוכשת הפרה את הסכם המכר, איחרה בתשלום ואף ניסתה להונות אותה. היא עתרה לקבלת הפיצוי החוזי המוסכם - כמיליון וחצי שקל - אך נדחתה וחויבה בהוצאות
בית משפט השלום בבת ים דחה לאחרונה תביעת מוכרת נכס בתל אביב לקבלת פיצוי מוסכם בטענה להפרת חוזה יסודית מצד הרוכשת. החברה הפנתה, בין היתר, לצורת התשלום בה נקטה הקונה – צ'קים רגילים במקום בנקאיים, בניגוד להסכם – והוסיפה טענות להונאה מצדה ולאיחור בהעברת התמורה. השופטת מיטל בן-בסט דחתה את כלל טענותיה, וחייבה אותה ב-25 אלף שקל הוצאות.
התובעת והנתבעת, חברות בע"מ, היו בעלים משותפים על הנכס שבמוקד ההליך, ברחוב אהרונסון שבתל אביב. בשלהי 2020 החל הליך פירוק שיתוף בנכס, שבסופו רכשה הנתבעת את חלקה של התובעת. ואולם בתביעה שהגישה האחרונה במרץ אשתקד נטען כי הנתבעת ביצעה מספר הפרות חוזה יסודיות, שלשיטתה מקנות לה את הפיצוי המוסכם.
בין היתר הפנתה המוכרת לצורת התשלום בה נקטה הרוכשת - באמצעות צ'קים רגילים במקום בנקאיים, בניגוד לקבוע בהסכם - והוסיפה טענות לאיחור בתשלום התמורה ולניסיון הונאה מצד הנתבעת, בדמות ערבוב כספי פקדון בחשבון נאמנות, באופן שעל-פי הנטען הגדיל פיקטיבית את התשלום שבוצע בפועל. התובעת העמידה את דרישותיה הכספיות על כמיליון וחצי שקל.
מנגד טענה הרוכשת, באמצעות עו"ד איתמר כץ, כי לא הפרה את ההסכם בצורה יסודית, וכי המוכרת בתביעתה מנסה להתעשר על גבה שלא כדין. נטען שהתשלומים בוצעו במועדם, או לכל היותר בתקופת ה"גרייס" החוזית, כאשר הצ'קים שנמסרו נפרעו ובכך, למעשה, הושגה התכלית החוזית - ואין זה משנה מהו סוגם. הנתבעת הכחישה כל ניסיון מרמה מצדה, ועתרה לדחיית התביעה.
כן הפרה, לא יסודית
השופטת בן בסט דחתה את טענות המוכרת, אחת לאחת. בסוגיית האיחור בתשלום היא קיבלה את טענת הרוכשת כי "שעון החול" לביצוע ההתחייבות החל לתקתק בשלב מאוחר מהנטען, עם אישור ההסכם בבית המשפט, באופן המאיין עיכוב בתשלום המהווה הפרה. השופטת מצאה שהתשלום בוצע, הלכה למעשה, בתקופת "ארכת החסד החוזית", ולכן מוגן מהפעלת הפיצוי המוסכם.
אשר לתשלום באמצעות צ'קים רגילים ולא בנקאיים, הבהירה השופטת כי הדבר לא הוגדר בחוזה כהפרה יסודית, וממילא אינו מצדיק פסיקת פיצוי מוסכם. היא קיבלה, בתוך כך, את טענת הרוכשת שעם פירעון ההמחאות ממילא הושגה התכלית החוזית, שהינה הבטחת תשלום התמורה, כך שברמת התוצאה המוכרת לא נפגעה.
"אין לומר כי לא מדובר בהפרה", חידדה השופטת, "אולם אין מדובר בהפרה יסודית, וממילא היא אינה מזכה בפיצוי המוסכם". לבסוף אף נדחתה טענת המוכרת למרמה כביכול מצד הרוכשת, בדמות שימוש בכספי הפקדון שלה למטרות זדוניות. הודגש ש"גם אם נוצרה תמונה עובדתית מסוימת כתוצאה מפעולת הערבוב", הרי שלא הוכח כי היא נעשתה בכוונה להטעות, ואף לא נמצא נזק שנגרם לתובעת כתוצאה מכך.
משנדחו כלל טענות המוכרת, השופטת הורתה על דחיית תביעתה תוך חיובה ב-25 אלף שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובעים: עו"ד פז יצחקי וינברג
- ב"כ הנתבעת: עו"ד איתמר כץ
לפסק הדין המלא בתיק ת"א 57548-03-25
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
